משכן העדות כו'. הנה שרש ענין ששם עלו שבטיםקז שבטי י "ה להודו"ת לשם ה' כו' יובן בהקדים ענין א' הידוע שיש כל בחי' המדו' הנ"ל בפי' אל"ה גם בבחי' הכת"ר שלמעלה מן האצילו' והן הנק' בזוהר בשם טורי חשוכאקח וכמ"ש ישת חושך סתרוקט והם הנק' בחי' אהבה רבהקי וכיוצא, וזהו ששם עלו שבטים שעלו המדו' הנ"ל בבחי' כתר עליון ונק' שם ימי קדםקיא כו', וידוע שבחי' הכת"ר הוא מובדל ומרומם בערך מכל הנאצלי' מאתו כי הוא נק' בחי' ממוצעקיב בין עצמו' אור א"ס לנאצלי' כו'. וזהו מ"ש בי"ג מדה"ר ויקרא הוי' הוי' ופסיק טעמא בנייהוקיג לפי שהוי' הא' הוא בבחי' הכתר היו"ד בחכמה שבכתר כו' והוי' השני' הוא הארו' והמשכו' י"ג מדו' באצי' ואין ערך ביניהם לכך פסיק טעמא ולכך נק' חושך סתרו, וגם כשיורד ונמשך להיו' בבחי' מקיף לנאצלי' הוא בבחי' ירידה וכמ"ש המשפילי לראו' בשמיםקיד כו' פי' גם בשמים להיו' בחי' מקיף אעפ"כ המשפילי כו'. והנה להיות כן א"א להגיע לשם בבחי' השגה ולהמשיך משם כי פסיק טעמא כו' אלא רק בבחי' הודאה בלבד, כי הענין של הודאה הרי הוא מרחוק כמו אדם מפני שאינו יכול לעמוד על עוצם גדולת ורוממו' המלך אז יודה לו בהודאה בלבד כלומר מכיר אני רק הפלאת ערכך שאין זה מערכי כלל ויותר לא אשיג בהיותו מופלא הרבה בערך כו'. והגם שבינה עד הוד אתפשטתקטו בבחי' השגה, אבל בבחי' עמ' תרסח ּ ההודאה עצמה נגמר וכלה ההשגה כנרא' בחוש שדבר שאינו מבין עומקו יודה בהודאה בלבד דהיינו שמודה על האמת מצד הפלאת השכל ממנו אבל לא מצד ההשגה וההבנה בו כו', ונמצא ההודאה לא שייך אלא בדבר המופלא הימנו והוא למעלה בחי' הכתר דנק' אמוןקיז מופלאקטז וכמ"ש עושה פל"אקיח כו' ודוקא בחי' ההודא"ה יגיע אליו אבל לא בחי' הברכה. כי הברכה היא ענין קבלת שפע ההמשכה מן ההעלם לגילוי שזהו ע"י השגה דוקא כשמגיע לשם וכמאמר איהו ברו"ך ואיהי ברכ"הקיט כו' שהוא בבחי' משפיע ומקבל שהמקבל משיג ההשפעה כו' וזהו מ"ש ברכת ה' היא תעשירקכ ממש וכו', אבל בבחי' הכתר הנק' פל"א וכמ"ש ישת חושך סתרו אחר שנק' סתר ופלא אין הברכ"ה מגיע לקבל משם אלא רק בבחי' ההודאה יכולי' להגיע לשם כנ"ל וד"ל. וזהו ששם עלו שבטי' כו' להודות לשם הוי' פי' לשם
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור