ועשו לי מקדש
שי, א
ומכסה [עורות] התחשיםשו ואח"כ ויעש את הקרשיםשז כו' ואח"כ ויעש בצלאל את הארוןשח כו' ויעש את השולחןשט כו' ויעש את המנורהשי ויעש את מזבח הקטורתשיא ויעש את עמ' תנא ּ מזבח העולהשיב ויעש את הכיורשיג ויעש את החצרשיד כו', והי' לו לעשות כפי שנצטוה מפי משה מפי ה' שהוא לעשות הארון תעשה מנורהשטו ושולחןשטז ואח"כ ציווישיז היריעות כו'. והנה ידוע מארז"ל שזה הי' מחולק בצלאל עם משהשיח כשאמר לו לעשות הארון והכלים [תחלה] כפי שנצטווה כסדרן [כמ"ש] בפ' תרומה ואח"כ משכן אמר לו בצלאל וכי דרך בנ"א לעשות כלי[ם] ואח"כ אוהל ובית אלא עושין משכן ואהל תחלה ואח"כ מכניסים הכלים לתוכו כו', ואמר לו משה בצלאל בצ"ל א"ל היית וידעת כו', והיינו שאמר משה ראו קרא ה' בשם בצלאלשיט כי בצלא"ל זה ע"ש חכמתו נק' בצ"ל א"ל כו'.
ולהבין זה למה בציווי המעשה בפ' תרומה הקדים לצוות על הכלים קודם למשכן ובסדר המעשה בפ"מ עשה בצלאל המשכן תחלה, ואע"פ שהודה משה לבצלאל שיפה כיוון להיות עושה משכן תחלה, אבל בציווי המעשה כמו שנאמר למשה הקדים לצוות על הכלים תחלה, ומשמע דגם זה אמת הוא, כי הלא ע"פ ה' נצטווה משה ואיך יכול להיות שניהם אמת, דלכאו' הודאת משה לבצלאל היפך כדתשכ הציווי כו'. אך הנה יובן בהקדים תחלהשכא ענין הידוע במחלוקת אם שמים קדמושכב לארץ, או ארץ קדמה לשמים, ושניהם אמת דכפי סדר ההשתל' דאבי"ע באו"כ או"מ ואו"פ הרי ודאי אור המקיף שהוא השמים הסובב לארץ קדמה בבריאה וכמ"ש בראשית ברא את השמיםשכג ואח"כ הארץ כמו המח' שקדמה לדיבור, ואם אין מח' אין דבורשכד כלל כמ"ש במ"א. אבל מטעם דסוף מעשה עלה במח' תחלהשכה ארץ קדמה לשמים וכמ"ש ביום עשות הוי' אלקי' ארץ ושמיםשכו מאחר דכל עיקר הכוונה בשפע העליונה הוא בשביל הארץ א"כ שרש הארץ קדמה לשמים. ולזה כל עיקר סיבת המשכות עליונות אינו בא רק מצד אתעדל"ת דוקא וכמ"ש אל יתהלל חכםשכז כו' כ"א לעשות חסד ומשפט וצדקה בארץשכח דוקא, מפני שסוף מעשה עבמ"ת וד"ל. וגם כאן יובן במחלוקת משה ובצלאל דשניהם אמת, דכפי סדר ההשתל' דאבי"ע שצריך לבוא מלמעלמ"ט מעילה לעילה עד התהוות כל הברואים מאין ליש בארץ וכל אשר בה, ודאי צ"ל אור [ה]מקי[פי'] קודם שהוא כמו בחי' הכלל שבמוח ואח"כ יוצא בדרך פרט בגילוי או"כ כמו ענין וידעת היום בידיעה כללית שבמוח תחלה, ואח"כ והשבות
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור