שנק' רעיא מהימנא שלמעלה מן האבות כמ"ש וארא אל אברהם כו' ושמי הוי' לא נודעתילא כו' שהוא בחי' פנימי' המדות ומקורן ונק' דעת המתפשט במדות להחיותןלב כידוע, ובלעדי הדעת אין למדות אהוי"ר קיום וחיות כלל לפי שהדעת הוא המעמיד ומקיים את המדות שבלב, והיינו מטעם הנ"ל שהדעת הוא בחי' ההרגשה במוח בהשגה [ה]אלק[י]' עד שנכנסת בקרב ולב עמוק ששם משכן המדות אהוי"ר ע"כ הרגשה זו שבלב נק' דעת המתפשט במדות שבלב להיות להם קיום וחיות חזק וכמו לאהבה כי הוא חייך הרי כאשר ירגיש בטוב טעם זה כי הוא חייך ממש גם בלבו אז ממילא יתקיים אור התפעלו' האהבה שבלבו כו', ואם אין כח הרגשה זו מתפשט במוח ולב ונמצא הגם שמתפעל באהבה ע"י ההתבוננו' יפול במעט רגע וצריך לחזור ולהתייגע בהתבוננו' כו' וד"ל.
ונמצא ששפע אור וכח הדעת שבמשהלג הוא בחי' פנימי' ומקור לחיות התפעלו' המדות אהוי"ר שע"י האבות וזאת היא עבודת משה שנק' רעיא מהימנא ביותר מן האבות, כי גם המדות אוי"ר שנמשך לכ"א ע"י האבות הוא רק בבחי' אמונה שלמטה מן הדעת שכברלד ירושה היא מאבותינו נטוע בכל אחד מישראל מתולדתו מרגישלה חיי נפשו מאלקי' חיים אבללו בחי' הדעת הנ"ל הוא למעלה מן האמונה (ומבואר במ"א (בס' שער האמונהלז ) שיש לאמונה שרש גבוה שהוא למעלה מן הדעת וכמ"שלח כולם ידעו אותילט זהו גילוי כח האמונה לבד). וזהו שלמד משה לבנ"י במצרים שיהיו מכירים ויודעים את בוראם וגם באותות ומופתים שעשה א' וידעתם כי אני הוי'מ כו' דהיינו שיהי' להם בחי' הדעת בשם הוי' (וכמ"ש ויאמינו בהוי'מא כו' וכן א' ויאמן העםמב זה הי' בתחלת יציאתם ממצרים יצאו בכח האמונה לבד וכמ"ש וארשתיך לי באמונהמג עמ' תז ּ כו'מד ואח"כ וידעת את הוי'מה כו' ע"י משה שהמשיך בהם בחי' הדעת להיות נק' זרע אדם כדי שיוכלו לקבל את התורה פב"פ שהוא בבחי' אדם דוקא וד"ל). והנה ידוע דמשה נק' גואל ראשון וגואל אחרוןמו וכמ"ש שלח נא ביד תשלחמז דוקאמח דקאי במשיח שהוא משה כו' וכמארז"ל יבא טובמט זה משה ויקבל טוב כו' והיינו לע"ל שנאמר ומלאה הארץ דיעה את ה'נ ממש, ודיעה זו היא בבחי' ראיה ממש וכמ"ש ולא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור