ועשית שנים כרובים זהב
שיג, ב
בחי'קכז דמיון וקשר וחיבור הנפש בגוף בציור אדם שהרי אמר חכמה מוחא חסד דרועא ימינאקכח כו' וכה"ג שזהו בציור אדם בהתלבשות אור החכ' ומדות בכלים דוקא, וכמ"ש אי אנת תסתלק מנייהוקכט אשתארו כגופא בלא נשמתא כו', שהן בחי' הכלים בלא אורות שנק' גופא בלא נשמתא כו' (וכולל דנר"ן דאדם הוא בחי' שם מ"ה מלגיו כו' כנ"ל). דהנה אנו רואים בחיבור הנפש החיוניקל בחומר גוף גשמי דבר פלא ביותר דאיך יחובר[ו] ב' הפכים כאלה רוחני בגשמי מאחר שבחי' הרוחני מושלל עמ' תנו ּ בתכלית מכל בחי' תואר גשמי, וא"כ ודאי שחיות אור הרוחני שבנפש עצמה כמו שהיא טרם בואה בגוף מושללת לגמרי מכל תואר חיות גשמי שמלובשת ומורכב בד"י גשמי' כמו בדם ובשר הגשמי ואין ביניהם דמיון וערך כלל וכלל. כי חיות הגשמי נק' חיי בשר ודם גשמי שמחי' לגוף גשמי ואיך יהי' לה חיבור וקשר עם אור וחיות הרוחניות שבנפש עצמה עד שנאמר שהנפש עצמה ממש מלובשת בחומר גוף וכמו ואתה נפחת ביקלא כו' (שהרי הנפש מתפעלת ממקרי הגוף*132 ממש שהכאב הגשמיקלב בקלקול אבר ירגיש אותו ברוחניות שבנפש עצמה, וכן בהיפוך בתענוג גשמי שישמן הבשר עצמו ותתענגקלג הנפש עצמה, ובצער הגוף תצטער הנפש כמו שנראה פנים ריעותא בקילותאקלד בדמי' גשמיי' מצער ויגון הנפש (וכמו הלב גשמי יודע ומרגיש מרת נפשוקלה ). וכן פנים צהובים ומאירים בדמים מבשורה טובה תשמח הנפש כידוע, שמזה נראה לעין שיש קשר וחיבור ממש לנפש עצמה בגוף. אע"פ שמצד הנפש עצמה שמושללת מכל תואר חיי בשר גשמי כנ"ל לא הי' מהראוי כלל שתתפעל ממקרי הגוף בין בטוב בין ברע כמו שהיתה קודם בואה לגוף, שא"א לומר שהיתה מתפעלת ממקרי' גשמיי' בצער ועונג הגשמי (רק יסורים רוחניים כיסורי הגיהנם וכעונג רוחני בג"ע כו') מאחר שמובדלת בערך מכל תוארי הגשם לגמרי). אך הנה באמת שני ההפכי' יש בנפש [בגוף] א' שמתקשרת בגוף כמו בהתקשרות עצמ[י'] להתפעל ממקרי הגוף כנ"ל, וגם זה אמת שאינה מקושרת [כלל] בגוף בערך ויחוס ואינה מתפעלת בעצמה כלל מן מקרי הגוף. וראיה מן הגלגולים שנפש א' תתלבש בכמה מיני גופיםקלו שונים ומחולקים בטבעם מן הקצה לקצה כו' עד שתוכל להתגלגל גם באבן ועץקלז או בחי' ובהמה כידוע, ואין בה שינוי מהות כלל כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור