ויקהל משה
תטז, ד
וביאור הענין בדרך כלל הנה ידוע ההפרש בכלל בין תושב"כ לתשבע"פתתקנה שא' בהן לכו לחמ"ו בלחמ"יתתקנו כו' שהן ב' מיני לחם דתשב"כ נק' לחם מן השמיםתתקנז כמו שניתנה מן השמים במ"ת וכמ"ש האזינו השמים ואדברהתתקנח כו'. והוא מה שיורד אור הח"ע העצמו' דא"ס בחכ' דתשב"כ בצירופי אותיות עצמיי' כמו שא' דקורא בתורה כקורא בשמותיו ממש, ולכך האותיות דתשב"כ בדקדוק קרי וכתיב כו' וכמו ואתא מרבבות קדש העליון מבחי' אותיות דתוה"ק שהיתה אצלו שעשועי' כו' וכמ"ש אז ראה ויספר"ה הכינה וגם חקרה באותיות כ[מו] משה שהי' מחוקק וסופר כו' כידוע, וזהו שנק' לחם העליון שיורד מן השמים כמו שהוא בלא תיקון ובלא יגיעה ועמל כלל כמו שירד המן מן השמים קודם המשכת אור דתורה הנק' לחם מן השמים כמ"ש הנני ממטיר לחם מן השמיםתתקנט כו' למען אנסנו הילך כו'תתקס ונק' מזונא דחכמתאתתקסא כמ"ש בזהר והיינו מזונא דח"ע דתוה"ק כו', וכמו לחם הפנים שהי' במקדש שכולו בחי' פנימי'תתקסב בלי שום חיצוני' ואחוריי' כלל (וכמו שהמן נבלע ברמ"ח אברי'תתקסג בלי פסולת כלל). וזהו שא' גבי מן שהוא מזון העליון הרוחני שלמעלה מעה"ד טו"ר כו' ויענך וירעיבךתתקסד ויאכילך כו' כי לא על הלחם לבדו יחי' האדם כי על כל עמ' תרכד ּ מוצא פי הוי' דוקא יחי' האדם שזהו אותיות דתשב"כ שבקריאה בכתב שנק' מוצא פי הוי' דוקא וד"ל. אך לחם הב' דחכ' דתורה זהו חכ' דתושבע"פ במשנה ותלמוד שנק' לחם מן הארץתתקסה כמו הלחם שמוציא מן הארץ שבא ע"י תיקון מלאכה ועבודה רבה בחרישה וזריעה כו' עד שנעשה לחם אפוי למאכל אדם [להחיותו]. וז"ש כי אמרתך חייתנ"י חיות דלחם דתושבע"פ שבא אחר כמה בירורי' בל"ט מלאכות כו' ביגיעה ועמל תורה עד שנעשה חידוש דין והלכה למעשה בדרך פרט, וצריך לברר וללבן היטב בגירסא בל"בתתקסו שינייםתתקסז טוחנותתתקסח כו' כידוע עד שנעשה מזון לנשמה ממש וכמ"ש ותורת"ך בתוך מעיתתקסט ממש. וע"ז א' בזיעת אפ"ך תאכל לחם דתשבע"פתתקע, משא"כ לחם מן השמים דתשב"כ שבא מלמעלה בלי עמל ויגיעה כלל כנ"ל וד"ל.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור