ובכ"ז יובן שרש ענין השס"ה ל"ת
תנו, ג
ממקור השכל וטעם לרצון כו' וד"ל ואינו בא מוגבל בגילוי אור בכלי כלל ואין בחי' כלי לאור פשוט ועצמי כזה, רק שהוא בא בבחי' ההעלם דמקיף ששורה בעטרה וכתר שע"ג הראש מלמעלה דוקא שא"א שיומשך בגילוי אור ג"כרנד באור דח"ס שבמוח כנ"ל בענין והחכ' מאין כו'. וזהו ענין הקישוט והעדי שע"ג הראש שקיבלו בנ"י במ"ת כנ"ל ונק' ג"כ בחי' כתר תורה, פי' בחי' כתר ועטרה המקיף ע"ג הראשרנה אור החכמה דתורה שגנוז ומלובש רק כעטרהרנו ע"ג הראש דוקא לפי שזה בא מצד ביטול הרצון כענין בטל רצונך כו' למעלה מן הטעם לגמרי שא"א שיוגבל בחכמה כו' וד"ל. וזהו ותבואי בעדי עדיים דהיינו ב' כתרים דנעשה ונשמע נק' עדי[י'] והן מ"ע ומל"ת ששמעו במ"ת ואנכי ולא יהי' לך כוללים כל הרמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת, ואמנם עדי הכולל כל העדיי' הוא מבחי' רעדכ"ר שבעצמות אור הכתר שנק' רצה"פ זהו אינו בא בגילוי רק בבחי' ההעלם שבכתר שקודם לאור והוא בחי' חושך סתרו כו', והיינו בלאו דל"ת שקודם להן שנק' נסתרות להוי' אלקינו כו', והיינו בלאוין דל"ת שביו"ד הדברות כמו לא תרצחרנז כו' ששרשן גבוה ממ"ע דכבד את אביך וזכוררנח כו' מטעם הנ"ל וד"ל.
ובזה מתורץ ענין מ"ש אלה פקודי כו' גם על משכן העדות שנק' נסתרות שצריך עדות, דעדות זה ל' קישוט [הוא], וקישוטין הללו היינו ב' כתרים דנעשה ונשמע הנ"ל שבאים מקיום המצות בעומ"ש בביטול הרצון שזהו אלה פקודי המשכן סתם שהוא ו"ה הנגלות לנו לשמור ולעשות, וזהו הכתר דנעשה שמזה יבא ממילא הקישוט דאו"י במשכן העדות די"ה דהוי' כנגד נשמע שהוא בל"ת בלאו שקודם להן שעז"א עדות לישראל כו', ואין נק' עדות לשון עדי עדיים כ"א בי"ה בנסתרות שהוא בל"ת ששם בא מלמעלה למטה בבחי' ההעלם דכת"ר עצמו שהוא עטרה ע"ג הראש כו' וד"ל (וזהו שבע"ת גדולים מצדיקים גמוריםרנט ע"י ביטול הרצון הזר בלב נשבר מאד שנמשך על נשמתו מבחי' רעדכ"ר למחול ולסלוח העון עד שהקטיגור נעשה סניגוררס כו' וקללה עצמה נהפך לברכה כמו בקללות דבלעם שאמר ויהפוך ה'רסא כו' כי אהבך כו', וז"ש ברצות ה' דרכי אישרסב ע"י תשובה שלימה גם אויביו המקטרגים ישלימו עמו כו', וז"ש בזהר זכאה עמ' תרנה ּ ב"נ דקוב"ה אתרעי בי'רסג בבחי' רדכ"ר כו' ונק' נערה אשר חפץ בה המלךרסד כו' (וכמו נתן דצוציתארסה כו').
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור