ועשו לי מקדש
שה, ד
ובחי' התלהבות דרשפי אש שלהבת י"ה שבא מחמת ההשבהנה אלקי' שנכנס וירד בלב האדם, זהו כמו אש שלמעלה שהי' יורד ע"ג המזבח. כי הרי התפעלות זאת שבהשג' אלקות בלב נק' שלהבת י"ה ממש ונכלל בה התפעלו' [חום הטבעי] שבלב ונשרף והי' לגחלת כו', היינו שנהפך מרע לטוב כי נתבער כל הרע שבו [כ]גחלת ע"ג המזבח שמן שריפת הפר והכבש כו'. וזה הנק' בחי' גבורות קשות דאש זרה דק"נ שנברר ונתפעל'נו באש שלמעלה להיות לריח ניחוח [כו', פי' לריח ניחוח] לשון נחותנח דרגאנז שזהו ריח הקרבן הנשרף בשלהבת י"ה שמברר בירורים דנוגה גורם עי"ז ירידה והמשכה מלמעלה למטה להיות אור העצמות א"ס ב"ה למטהנט נחות דרגא מעצמות[ו] להיות שוכן בגילויס בהיכל ק"ק ובלב כאו"א מישראל ולא יסתירנו ולא יעלימנו שם אלקי' כלל כו'. וכמו"כ עכשיו בכל תפלה שבמקום קרבן נעשה זה ע"י התלהבות אלקי' שלהבת י"ה כאשר יורד בבשר לב החיצוני דוקא, וכמו לבי ובשרי ירננוסא אל אל חי, וכן צמאה לך נפשיסב כמה לך בשרי כו', ובזה נמשך גילוי אור א"ס עצמו בלב כאו"א כשהוא דוקא בחיצוני' הלב כמו הקרבנו' [ש]על מזבח החיצון שנק' ריח ניחוח לה' ממש וד"ל.
[ג] ומעתה יש להבין ענין מזבח הפנימי, דהנה ידוע ענין מזבח הפנימי שלא הי' מיוחד רק להקטיר עליו קטרת ולא הי' יורד עליו אש שלמעלה כמו במזבח החיצון כלל ולא נאמר בקטורת לריח ניחוח כו', ועכ"ז מעלת הקטורת גבוה הרבה מן קרבנותסג של מזבח החיצון וכידוע שהיו מביאים גחלים לוחשות מן מזבח החיצון ונותנים ע"ג מזבח הפנימיסד [מפני שמצוה להביא אש מן ההדיוט הרי גחלי מזבח החיצון שכבר נאכלו היו לאש של מטה במזבח הפנימי] והריח העולה משריפת הקטרת הוא למעלה עמ' תמה ּ מריח ניחוח דקרבנות כידוע. והענין הוא דמזבח הפנימי הוא [כמו] ענין פנימי[' הלב] ומזבח החיצון הוא כמו בחי' חיצוניות הלב שנשרף באש שלמעלה כנ"ל, מאחר שנעשה גחלים לוחשות במזבח החיצון היינו כאשר כבר נהפך לב החיצון ל[י]כלל באש שלהבת י"ה כנ"ל אזי מביאים למזבח הפנימי שהוא פנימית הלב כדי שיוכל להיות ריח הקטורת עולה מעלה מעלה משום דמצוה להביא' מן ההדיוט כו'. וביאור ענין פנימית הלב הוא מזבח הפנימי וענין הקטרת שהוא למעלה גם מאש שלמעלה כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור