(יג) שיד ובכ"ז יובן סדר הדברים במ"ש המלך המרומם לבדו [כו'] ואח"כ אלקי עולם [כו'], דהנה בתחלה א[מר] המאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים דמשמע דבחי' רחמים דמקיף זהשטו מאיר בגילוי לארץ עילאה וארץ תתאה לכל עולם בפ"עשטז עד עולם [הזה] השפל ומפרש משום ד[בטובו] מחדש בכל יוםשיז כי כולם בחכ' עשיתשיח שיש להם יחוס וקירוב [ולפ"ע הקירוב והיחוס] נמשך שם הרחמים. ואח"כ מפרש הדבר בב' ענינים הפכיי'שיט שלפ"ע הרוממות והשפלות יגדל או ימעט הרחמים שרחוקשכ יותר ירוחם כנ"ל [כ]מ"ש כי רם ה' ושפל יראה. אמנם מפרש בזה ב' מדרגות, א' כשהוא המלך המרומם לבדו מאז כמו נכון כסאך מאזשכא שהוא בחי' ההתנשאו' שמצד עצמו ממש שהי' הוא ושמו בלבד קודם הצמצום כו' שנק' מלך מרומם לבדו ממש והוא נבדל לגמרי גם מהיות בחי' סובב [ו]מקיף [ה]כללי שבא בגדר ההשפעה עכ"פ כידוע דמקיף כללי הוא כמו הכלל אל הפרט שנק' מח' א' הכללי שצופה ומביטשכב כו' כידוע, שמשם יפול הרחמים על הכל בשוה ושפל ורם יחד להיותו למעלה מעומ"ר ועומ"ת שנק' תחלה וסוף עכ"פ והוא למעלה מבחי' תוס'שכג מעלה ומטה כנ"ל, ואח"כ א[מר] מדרגה הב' שהוא משובח ומפואר ומתנשא מימו"ע לבד שזהו בחי' סובב הכללי ששייך שם השבח ותפלהשכד ונק' קדוש למעומ"טשכה לגבי העולמות ומשם יומשך הרחמים להאיר בבחי' המקיף לכל עולם לפ"ע כו' כנ"ל בב' אופני' ההפכיי'. ולזאת אנו מבקשים עמ' תלו ּ אח"כ אלקי עולם ברחמיך הרבים דוקא רחם עלינו כו', פי' גם לאחר שנמשך ע"י [ה]צמצום דקו"ח להיות נק' אלקי עולםשכו בבחי' סובב וממלא, עכ"ז יומשך בחי' הרחמים הגדולים שמצד עצם הרוממות והתנשאות כמו שהוא בעצמותו ית' ממש שנק' רחמיך הרבים [רחמיך] דוקא, כמו זכור רחמיך וחסדיךשכז כי מעולם המה מעולם הא"ס עצמו ממש שלמעלה מרחמים דמקיף הכללי [הנ"ל] והוא ושמו הנשגב שמושכח לבדו שנק' מלך מרומםשכט לבדו שלמעלה מהתנשאו' שמימו"ע לבד שהוא [ב]בחי' א"ס ממש דאין לו שיעור למעלה ולמטה ולהיותו למעלה מבחי' מעלה ומטה כנ"ל ואינו לפ"ע המקבלים כלל שלזה הכל שוין שם קטן וגדול (והוא רחמים גדולים שבא[ים] בבחי' העלם שבלתי מורגש ונראה כלל למקבלים). וזהו רחם עלינו דוקא שיהיו [ה]רחמים גדולים הללו באים עלינו ביחוד דוקא, לפי שגם בעצם הרוממות הנ"ל נבדל עם קרובו לרחם עליהם בעצם הרחמים ש[לא יכול ל]בא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור