ואלה המשפטים
רפט, ב
צנורקכח שזהו נוצר חסד לאלפים (שנמשך לחו"ב מבחי' ח"ס דא"א שנק' מזל הח' דא"א שממנו מקבל אור אבאקכט דאצי' כו') והוא המשכת האה"ר דרך צנור מאור הכתר שהוא בחי' רצה"ע כו' (והוא הרצון שיכול לבוא בשכל וטעם ג"כ גם כשאינו אלא בהעלם ונק' טעם כמוס לרצון, והוא הרצון הנולד בהתפעלו' שיש לו ביטול והפסק אע"פ שההתפעלו' חזק מאד, וזהו [אהבה] דבכל נפשך נה"א שתרוץ כניצוץ בשלהבת כמו משכני אחריך נרוצהקל כו'). אך בחי' ורב חסד הוא למעלה מנוצר חסד, דנוצר הוא רק צנור שנפתח מעצמיות אור הכתר שהוא רק התעוררו' והתפעלות הרצון כנ"ל, אבל אה"ר העצמיי' שבעצמיות הנפש ממש זה[ו] התפעלות עצמיות הנפש ממש שלמעלה מהתפעלו' רצון הנולד לפי שעה כו'. וזהו אה"ר דכל מאדך שלא תכנס בכלי הלב והמוח כלל מפני שלא תגבילנו השכל וגם הרצון, להיותה אהבה עצמיות ופשוטה והוא מצד דיבוק נש"י בעצם במקורם ושרשם בעצמו' א"ס ממש (וכמו שא' רשב"י בי' אחידא בי' להיטאקלא כו') (וכמו שא' חבוקה ודבוקה בךקלב ממש ולא כניצוץ המרוחק שיפול עליו ענין מרוצה אלא דבוק ממש בעצם המקור), וזהו בחי' ורב חסד דא"א שזהו מה שאמר הקב"ה יושב ושואג כארי כו' דבחי' השאגה באה מנקודת הלב שבעצמיות הנפש ממש שלמעלה מהתפעלו' רצון כנ"ל. וכמ"כ מלמעלה למטה נמשך בחי' אה"ר העליונה שבעצמו' א"ס ממש כמ"ש אה"ר אהבתנוקלג כו' שלא יוגבל בכלי החכ' והרצה"ע כללקלד רק אה"ר העצמי' ופשוטה כאהבה דכל מאדך למטה בכנ"י מלמטה למעלה, וזהו בחי' ורב חסד העליון שנתעורר אה"ר העצמי' העליונה על כנ"י כמו בעת צרתם ושוועתם אליו או בתוקף גלות ישראל כו' ושכינה עמהם כו', והוא בכל חצות לילה דזכור יזכור על אהבה דכנ"י וז"ש שאג ישאג על נוהו כו', וזהו שיושב ושואג כארי דוקא כשאגת הארי שבמרכבה בבחי' אה"ר כנ"לקלה דכנ"י שנא' <842> ּ כארי' ישאג על נוהו מפני שהשאגת הלב באה מצד שאינה נכנסת בכלי כלל וד"ל.
והנה סיבת השאגה בלב באה רק [מ]בחי' ראי' דארי' אותיות ראי'קלו כידוע וראי' היא בחכ' שלמעלה משמיעה דבינהקלז, כמו שאנו רואים שכל זמן שההתפעלו' הלב אינו רק מצד ההשגה האלקי' שמתיישב[ת] בכלי מוחא ולבא יבין גם הוא הבנה והשגה זו דבינה ליבאקלח הלב מביןקלט כו' והוא בחי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור