אברהם מחסד דעצמות א"ס וכן יצחק ויעקב שהוא בחי' ימי קדםתקלג ) ויוסף ודוד [ב]בחי' יסוד [ו]מל' דא"סתקלד וז"ש אברהם לא יברך ברהמ"ז בסעודת לויתן על יין המשומר משי"בתקלה כו'תקלו אלא דודתקלז כו' (כמ"ש במ"א). ולפ"ז יכול להיות שנשמות דעכשיו ששרשן בקו"ח הנ"ל לא יחשבו אז רק לבחי' צו"ח כפני שור לגבי נשמות דלע"ל שיהיו מא"מ דעצמו' ממש, כי באמת אין ערוך כלל לכל ההשתלשלו' דקו"ח לגבי בחי' העצמו'תקלח ממש יותר [מ]שאין ער[ו]ך לצו"ח לגבי אדם, מאחר שגם בחי' א"ק דהיינו [כ]אדה"ר שנק' אדם דבריאהתקלט שנברא מאין ליש אין לו ערך כלל לגבי הבורא שהוא אור א"ס שבא בצמצום דקו"ח שנק' חה"ע בכלל ונשמת א"ק זה נק' נשמתא דפרחא מחה"עתקמ מאין ליש כו'. וא"כ לפ"ז לא יפלא כלל על היות הנשמ[ות] דעכשיו נחשבי' רק לבחי' מזון ומאכל בהגשמה כלויתן ושור הבר כנ"ל לנשמות הצדיקי' שיהי' לע"ל (וכמ"ש במ"א בשרש לוית"ן זה שהוא פנימי' היחוד בעונג הרוחני העליון דאו"א דאצי' דעכשיו שמשם שרש התולדות דנשמות דאבי"ע דעכשיו, שלע"ל בעליות העולמות יקרא רק בשם לוית"ן כלוית"ן שבים הגדול (שהן נוני ימא רבא כנשמות האבותתקמא ונשמת רשב"י ור"עתקמב וכה"ג) להיות בבחי' עונג גשמי לגבי נשמות דעונג הנעלם (שבטה"ע כנ"ל)תקמג, וז"ש לוית"ן זה יצרת לשחק בו בשחוק ועונג העליון שיורד ונשפל בבירורי' דתו"מ ואוי"ר במס"נ ביח"ע דאו"א וזו"נ כו' וד"ל. ודוגמא כזה שיהי' מעונג רוחני הנעלםתקמד ביותר דעכשיו רק בבחי' עונג גשמי לע"ל יובן ממה שהי' כבר לעולמים במזון דמן שנק' לחם מבחי'תקמה השמים מבחי' טלא דפנימי' ע"יתקמו שהוא פנימי' אבאתקמז ונתגשם ודכו במדוכה למזון ממש (והוא הטל שיחי' בו המתים לע"ל שיבאו מרוחני' לגשמי' נשמות בגופים ממש), וכדוגמא זה יהי' לע"ל שמבחי' ע[ו]נג היותר רוחני ועליון דעכשיו כפנימי' התענוג שבחו"ב דאצי' בנשמות דאבי"ע כו' לא יחשב אז רק בחי' ע[ו]נג גשמי להיות לבחי' מזון בצו"ח בלבד וזהו ענין סעודת לוית"ן (ומטעם הנ"ל) וד"ל.
וזהו ואכלתם אכול ושבוע כו' שאכילה דלע"ל כסעוד' לויתן לא יהי' כאכילה דעכשיו בבירורי' דרפ"ח כו' שאין בה כדי שביעה לפי שהמשפיע לא יתמלא מן המקבל לפי שאין ערך ביניהן כלל, וזהו עכשיו כבירורי' דמ"ה דאדם שמברר לב"ן דבהמה [ב]פני שור כו'. אבל לע"ל יהי' בחי' אד"ם דעכשיו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור