עולה רצה"ת לרצה"ע שלמעלה מן הטעם לגמרי כנ"ל. והנה התורה הוא בחינת המשכ[ה] מעליון לתחתון בב' אופנים הנ"ל באור במנורה ומזון בשולחן [אך] יש עוד בחינת ממוצע (שהוא בבחי' ת"ת כלול מחו"ג עלי' וירידה כו') והוא ענין מזבח הזהב שבו מקטיר קטורת מי"א סממנים להפוך חשך לאור וארור לברוך כו' ע"י ריח [ה]קטורת שעולה למעלה ביותר מחכ' דתורה אור הנ"ל, והיינו בבחי' רדכ"ר דפנימיות הכת"ר שלמעלה ממשפט התורה במדות דחו"ג כו' והוא ע"י הרח"ר שמעוררים למעלה ע"י התשובה והתפילה דוקא ע"י מרירות ושפלות ביותר כמו בש"ע שמבקשים סלח לנו רפאינו ברך עלינו כו' אף שלא כדין דתורהתתקעה, לפי שע"י מרירות ותשובה נהפך הרע עצמו לטוב ומעורר הר"ר שלמעלה מן הרצון המורכב בחכ' והוא שנקרא רצה"ע ממש.
וזהו ענין התפילה שנק' סולםתתקעו שראשו מגיעתתקעז כו' כעולה בסולם למעלה מעלה וממקום שעלה חוזר ויורד וכמ"ש ומל[א]כי אלקי' עולי' ויורדים בותתקעח כו' והן ח"י ברכות דש"עתתקעט שהן ח"י המשכות משם הוי' דאצי' ביתר כפי המדה כו', וא"כ הרי התפילה נק' בחי' ממוצע להעלות לתחתון לגבי העליון ולהביא לחבר העליון בתחתון (כמו הקטרת שעולה לריח חזק בעצמו' דמקיף דרצה"ע ומשיב וממשיך ברצון טוב מרדכ"ר כמו שהריח הטוב והחזק משיב לנפש כו', וזהו [י]שימו קטורה באפךתתקפ כו' (ע"כ יש כח [ב]קטורת לעצור המגפה [ל]הפוך ממות לחיים כמו עיד"עתתקפא תשו"ע כו'), והוא ענין התפילה שנק' סולם להעלות במס"נ מלמטלמ"ע דצלותא רחמי הואתתקפב כתפילה דחנהתתקפג כו' שזהו עומק הרצון שבלב כמו שחזקי' התפלל מקירות לבותתקפד שהוא בחי' עליה דרצון התחתון שבלב לרצון העליון [ועי"ז אח"כ יורד ונמשך בחי' רצה"ע ו]רדכ"ר באותה תפילה עצמה בח"י ברכות דש"ע לבא בחי' גילויתתקפה ברצון התחתון ([ו]כמו כ[י] חפץ [בה] המלךתתקפו ונקרא[ה] בשם וכך כי רוצה ה' כו' וכ[ל] א' בפרט כמו זכאה ב"נ דקוב"ה אתרעי ביה כו' וע"כ נשמעת תפלתו וכרחב"דתתקפז כו').
ואמנם זהו בתפילה שבחול דווקא שמברר הטוב מן הרע כו' שזהו כתמידים דכל יום שמקריבים במזבח החיצון שהוא בשם ב"ן דמל' לברר לבהמה ע"י אדם המקריב כו',
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור