בבירור הב' למזון לאדם העליון ביותר אז א' ואכלתם אכול ושבוע באכילה בשביעה בלי שיעור כלל מצד עילוי המדרגות ביותר לאין שיעור כלל, וכל שעולה יותר יהי' אכילה למה שכבר נאכל ונשבע כמו מאכל שכבר נאכל שבא לבירור ב' מגשמיות לרוחני' יותר לפי שבמקום שעלה יותר גם הוא גשמי יחשב (כבירור דמאכל בקיבה להתברר בירור עוד לרוחני' שבדם ומן הדם יבורר עוד לחיותתקמח [ש]בלב בחה"שתקמט, ויבורר ויעלה עוד להיות למוחי' שבראשתקנ והמוחי' דחו"ב יעלו עוד לרצון ותענוג עד עצמות התענוג דיחידה כו' וכה"ג). וזהו ואכלתם אכול כלומר מאכל שכבר נאכל בעליות נשמות עמ' 1294 ּ שבגעה"ת לגעה"ע ומגעה"ע לאצי' ממש), וכמו שיהי' בסעודת לויתן שנשמות שכבר הן בבחי' הבירור ותיקון דש' מ"ה דאצי' יעלו לבירור ב' להיות מאכל לנשמות הגבוהות יותר שזהו כמאכל שכבר נאכל כו' וד"ל.
ובכ"ז יובן ענין הקושי' הנ"ל למה הותר האכילה בשבת אחר שהאכילה נק' בירור וגם למה הקרבנות הותרו בשבת כו' כנ"ל, דהנה לפי המבואר למעלה בענין ואכלתם אכול כו' הרי לע"ל יהי' עלי' [אחר עלי']תקנא עד אין קץ למעלה (לפי שאוא"ס למעלה עד אין קץתקנב כידוע) והכל בעילוי המדרגות בעונג העצמות כקדושים יהללוך סלה כו'), ובכלל כל מה שנברר ונאכל מכבר בו"א שני דהוי עלמא אף בעליות העולמות עד געה"ע ולמעלה יהי' בחי' אכילה עוד למה שכבר נאכל אחר תחה"מ ומתחה"מ יעלה עוד בעוה"ב כנ"ל בדרך זה דמה שכבר הוברר יאכל עוד. וזהו אכול ושבוע דגם ששבע מ[ה]אכילה הא' בעלותו למעלה יאכל אכילה ב' בבירור ב' וכן עד אין קץ, וזהו והללתם את שם ה' [ב]בחי' הילול זה עולה בעליות המדרגות בלי שיעור כלל כמו יהללוך סלה בלי הפסק כלל מטעם הנ"ל דאין שיעור להפלאת והבדלת הערך בעילוי המדרגות מתחתון לעליון (כמו עד"מ הטעות הדקתקנג שיתוקן עדיין נק' טעות וצריך תיקון לבאיתקנד לעומק השכל הנפלא ממנו ששם יחשב שכל וסברא ישרה זו לטעות כו', כמו בעיון אחר עיון בעומק שגם מה שהוברר בעיון הב' והג' יוקשה עליו בשכל העמוק ומופלא בערך כמו בהגיע לחכם הגדול יותר שזהו העלאה דכח השכל בעומק אחר עומק לאין שיעור. וכך בעליות העולמות בעומק העילוי שגם אור צח אוכם הואתקנה וכמו שמים לא זכו כו' (וכל הקרוב יותר יותר כלא חשיב כו' וכידוע בפי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור