הקד[ו]שה ו[ה]הבדלה בערך למעלה מעלה מאד מאדתרסב כנ"ל זהו עצמו גורם בחי' הירידה וההמשכה מלמעלה למטה בבחי' או"י, והיינו ממקום ומדריגה שעלה לשםתרסג משם דוקא יומשך למטה והיינו ואברכה שמ"ך ממש בברכה בג[י]לוי תוס' אור עלתרסד המצות דוקא ששורה בהן ברכת הוי', כמו שאו' בברכת המצות בא"י כו' וישראל נק' ברוכי הוי' ע"י מעשה המצות וכידוע בכללות ענין המצות שיש בהן יחוד ברכה וקדושהתרסה כו', ועיקר הברכה דשמ"ך במצות יהי' לע"ל בעוה"ב שבא בשכר המצות דוקא כידוע והוא שאומר ברכת ה' היא תעשיר כו'. וז"ש ואברכ"ה שמ"ך לע"ו בעוה"ב לע"ו בנצחיות דא"ס בברכת עולם, וכן גם עתה בכל יום נמשך ברכה בשם הוי' ויח"ע דקוב"ה ושכינתי' בכל מצוה ומצוה ע"י קבלת עומ"ש בפנימיות ועצמיות דמדת מל' שעי"ז ארוממך כו' כנ"ל ע"כ אח"כ נמשך ויורד האור מלמעלה למטה כנ"ל וד"ל (וז"ש שכל האו' תהלה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן העוה"בתרסו לפי שתהלה לדוד מרומם לבחי' המל' דא"ס עצמו כמ"ש ארוממך כנ"ל שעי"ז נמשך חיי העוה"ב שז"ש ואברכ"ה שמ"ך ממש לע"ו כנ"ל (וזהו ג"כ פי' הברכה דמצות בא"י כו' בבחי' ברכ"ה דשמ"ך שעי"ז נקרא מלך העולם כמו בר"ה שמי"פ דמל' נעשה רצון למלך על עולמות כו' אשר קדשנו לפי שקדשנו במצותיו בבחי' פנימיות לבוש המל' הנ"ל) (וז"ש אתה ה' לבדךתרסז [ממש כמא'] שקודם שנבה"ע היה הוא ושמו בלבד כנ"ל (וגם בבחי' מקיף דטה"ע שלמעלה מטה"ת שייך להיות מקיף למקיף עכ"פ להשתל' העולמותתרסח, אבל אתה ה' לבדך זהו כשהיה הוא ושמו הגדול בלבד, ואח"כ אתה עשית את השמים טה"ת ושה"שתרסט טה"ע כו', ואתה מחי' את כולם בבחי' ממכ"ע בבי"ע בפרטי פרטים עד אתה אשר בחרת באברםתרע שע"י היה ג[י]לוי עצמ' שמו הגדול ד"ע הוי'תרעא ואלקים בעולם כמ"ש ויקרא אברם בשם הוי' אל עולםתרעב וצדיק כאברהם באמונת"ו יחי'תרעג שכולל כל התרי"ג מצות כידוע, וז"ש כי ידעת[יו] אשר יצוה את בניותרעד כו' שעי"ז ארוממ"ך אלקי המלך כנ"ל, ומעלוי זה נמשך ונתבר[ך] שמך לעד כו' כמו ואת"ה מחיה את כולם בבחי' התפשטות במל' למטה עד אין תכלית כמו שהוא למעלה עד אין שיעור כנ"ל. ועכ"ז אין בו שינוי כלל כמ"ש אתה הוא כו' דהיינו שאתה ה' לבדך ממש גם עכשיו שאתה עשית השמים ושה"ש עד ואתה מחיה כו' וד"ל).
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור