שתמשיך רו"ש הזה בבחי' כלי והוא באותיו' התורה ודוקא כשיש בדיבור זה בחי' הביטול וע"ד המבואר במ"א ע"פ ואשים דברי בפיךקמד שאינו רק כלי לדבר ה' זו הלכהקמה שאומר בפיו ואזי הדיבור בחי' כלי לרו"ש כו' וד"ללז.
וזהו ביד איתמר פי' איתמר מלשון (אתאמר שכבר אמור וכענין פי' איתמר שבגמ'קמו שכבר איתמר אלא שהוא בלשון תרגום וכאן אמר איתמר בלה"ק, ועוד משמעות) איתמר שממילא איתמרקמז, וכענין אז נדברו יראי ה'קמח שענינו הוא ענין הדיבור אשר הוא בא ממילא ומאליו ששייך לומר נדבר"ו לשון נפעל ממילא, שאם הדיבור בא מצד עצמם הי' לו לומר מדברים או דוברים אלא נדבר"ו היינו כאשר נדבר הדיבור בהם ממילא. וכך הענין בפי' איתמר בלשון תרגום שנאמר ממילא כו' והוא בדבר ה' שנאמר ממילא מפני שהדיבור של האדם הוא בתכלית הביטול בעצמותו עד שאין הדיבור בא מצד עצמו כלל אלא נדבר בו דבר ה' זו ההלכה ממילא ומאליו וכענין אז נדבר"ו יראי ה' כו'. וזהו כדוגמת לימוד המשניו' שלמד הרב ב"י שאמר לו המגיד אני המשנה המדברת בפיךקמט כו', וכענין שכינה מדברת מתוך גרונוקנ של משה כו' וד"ללח. וזהו ענין ודבר"ת בם שאחר ואהבת שהוא לעשו' כלי בבחי' הביטול להיו' ואשי"ם דבר"י בפיך כו', וכן לענין מעשה המצות המה ג"כ בחי' כלים אלא שהן מתחלקי' באופנים שונים, ועכ"ז הרי כללו' כולם הוא שיהא בחי' כלי לשכון בו עמ' תרס ּ בחי' קדושה העליונ' וכמ"ש ועשיתם את כל מצותיקנא והייתם קדושי"ם לאלקיכם אני ה' אלקיכםקנב, שיש בזה בחי' ההעלא' וההמשכה כנ"ל והמצוה היא בחי' כלי לזה כמ"ש כי נר מצוהקנג כו' וד"ללט. ונמצא כללות סדר התפלה בפסד"ז וק"ש ואהבת ודברת בם כו' היינו כסדר האמור בפסוק זה דאלה פקודי כו' עד איתמ"ר בן אהר"ן הכהן ופי' אהר"ן הכהן ידוע שהוא בחי' אהבה רבה דכהנא רבא והוא הממשיך הכח הזה להיו' כל סדר העבודה הזאת וכמ"ש במ"א ע"פ בהעלות"ך את הנרותקנד וכו' וד"ל.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור