ובכ"ז יובן שרש ענין השס"ה ל"ת
תנח, א
הנסתרות דמשכן העליון דו"השלט כו' דלפ"ז מה שנק' משכןשמ העדות ע"פ ד' פירושים הנ"ל הכל הוא בא מיחוד דו"ה במשכן סתם שהן ב' כתרים דנעשה ונשמע (והוא כתר ש"ט דמשיח שעולה ע"ג ג' כתרים הנ"ל כמ"ש ואלה דברי דודשמא האחרונים [נאום דוד] הקים ע"ל כו').
אשר פוקד ע"פ משה. הנה י"ל בזה שאמר אשר פוקד כו' אם קאי ארישא אלה פקודי המשכן סתם דוקא ולא אדסמיך לי' במשכן העדות א"כ [ל]מה צריך לכפול ולומר אשר פוקד הול"ל אלה פקודי המשכן של משה כו', אלא צ"ל דקאי אדסמיך לי' דוקא שהוא משכן העדות ולא על פקידה דאלה פקודי כו', כי הרי בפקידה דאלה פקודי שם מזכיר לשון רבים אלה פקודי לשון רבים דלשון אלה רבים הם שהם המדות שכלולים מוי"ו כנ"ל, ובמשכן העדות שהבדיל והפסיק [ב]הענין והכפילשמב לומר עליו שם משכן העדות דוקא זהו בבחי' יחידה ע"כ עליו דוקא אמרשמג אשר פוקד כו' לשון יחיד וד"ל.
וביאור העניןשמד, הנה יובן ע"פ הנ"ל בהפרש שבין בחי' ו"ה דתומ"צ הנגלות לנו כו' שהן אורות בכלים מכלים שונים לנסתרות די"ה ביחו"ע דחו"ב ששרשם מבחי' ההעלם שבכתר שא"א שיתלבש בכלי כלל רק בבחי' הבטול דמ"ה דחכ' כמו מה פשפשת כו', וכמו בלאו דל"ת שקודם להן שאינו מושג שם רק בדרך שלילה כו', אבל בהשגה ממש א"א להשיגו כלל שהרי נק' סדכ"ס דלמתב"כ [ו]נק' שכל הנעלם מכל רעיון ע"כ אינו יכול לשכון רק בבחי' הבטול דמ"ה דחכ'. [ו]זהו בחי' [ו]מדריגת משה שהי' בבחי' פנימיות דחכ' שנק' כח מ"ה בבטול עצמי ותמידי בבחי' אין ממש וכמ"ש ונחנו מ"השמה מ"ה דחכ' בחי' נו"השמו דאבא, וע"כ הי' משה שפל ועניו מכל האדםשמז כו' שהי' בבחי' בטול במציאות כאלו אינו ממש וע"כ הי' נשמתו בחי' כלי לאור עצמות א"ס שנק' שושבינא דמלכאשמח כמ"ש משה ידברשמט כו' (והוא לפי שאין בחי' העלם דעצמות שורה אלא על בחי' העדר ובטול הכלי דוקא, והוא כמו בבחי' השתחואה שהוא [בחי' ה]בטול בעצם מכל וכל וכמו שמצינו בר"ע שהי' כורע ומשתחוה בש"ע מאד עד שאדם מניחו בזויות זושנ ומוצאו בזו כו', וההשתחואה אינה רק מבחי' העדר הכלי וביטול בתכלית כו'). וע"כ הי' משה כבד פהשנא בדבור להיותו בחי' אין דחכ' כמו שהוא בהעלם טרם שיוכל לבא מאין ליש בהשגה [ב]דבור כידוע. וזהו אשר פוקד ע"פ משה דקאי אדסמיך לי' דוקא שהוא משכן העדות העליון דבחי' י"ה שנק' נסתרות שאין בחי' פקידה ויחוד
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור