תנז, ג

הזמן שאין לו הפסק כמו ימלוך לעולם ועד כענין דוד מלך ישראל חי וקיים^שיב, שזהו עליית המל' לע"ל שיאיר בבחי' הזמן דנוק'^שיג מלך ימלוך^שיד כו' מאור עצמות דא"ס שלמעלה מן הזמן לגמרי וכמאמר מי איכא זקנה קמי'^שטו כו', ומה שנק' עתיק יומין^שטז לפי שהוא מקור הראשון לזו"נ כו', עכ"ז לא יוכל בחי' נצחיות דזמן שבמל' להגיע לאמתת הא"ס כמו שהוא בעצמו נבדל בערך מחלקי הזמן גם מהיות מקור למקור לזמן בעש"נ^שיז כו' ואע"פ שאומרים חי וקיים לעד^שיח [שנאמר כי עמך מקו"ח^שיט ] וכמו אין קצבה לשנותיך^שכ [כו'] אין זה במהו"ע ממש [וד"ל].

והנה כל הד' פירושים הנ"ל בעדי שהוא קישוט או עדות או הפסק ונצחית הכל עולה לענין א' להיות שמלובש בזה מבחי' עצמות אא"ס ב"ה שנק' סדכ"ס דלמתב"כ כו' בבחי' ההעלם ואין שבכתר דוקא כנ"ל. וזהו ותרבי ותגדלי בהגדלות קומה במוחין דחו"ב^שכא ומדות פב"פ במ"ת, ועוד יותר שתבואי בעדי עדיים שהם בחי' מקיפים עליונים דפנימיות הכתר שנק' עדיים כנ"ל שהן ב' כתרים דנעשה ונשמע כו'. אך הנה מ"ש ותבואי בעדי עדיים לשון רבים עדיים הרבה וגם לשון יחיד עדי עדיים שיש עדיים רבים מאד, אך יש עדי א' שהוא מקור וראש לכל העדיים ונק' עדי כל העדיים כו'. הענין הוא כידוע שיש ג' כתרים^שכב בכלל כתר תורה וכתר כהונה וכתר מל', כתר כהונה בקו הימין חח"נ ושרשו בחסד שבכתר וכתר מל' בגבו' דכתר בקו השמאל בג"ה וכתר תורה בדת"י^שכג בקו האמצעי ששרשו בת"ת דכתר והן בחי' חג"ת דע"י שרש הראשון דאבות^שכד כידוע בענין ה'^שכו דהגדול^שכה כו'. ואמנם כתר ש"ט דמשיח הוא העולה ע"ג כל הג' כתרים הנ"ל, וז"ש ישכיל עבדי^שכז וירום ונשא^שכח וגבה מאד והוא הנק' עדי עדיים. כי ג' כתרים הנ"ל מתחלקים לכמה מדריגות בעטרות ועדיים שונים וכמו כחתן יכהן פאר^שכט בחי' כתר תורה שהוא עטרה [ש]עטרה לו אמו כו' במ"ת ועטרה ונזר דכתר כהונה באהרן וכתר מל' בדוד, וכולם כלולים בישראל שנחלקו לג' כהנים ולוים וישראלים וקבלו הכל במ"ת באמרם נעשה ונשמע. אך כש"ט דמשיח הוא על גביהן, הוא בחי' עטרה שבכתר עצמו שלמעלה מהתחלקות עדיין בחג"ת דג' קוין דאצי' בתורה וכהונה ומל', והוא בחי' רעדכ"ר שבעצמות אא"ס ששורה בבחי' מקיף ועטרה ע"ג הראש והוא בחי' מקור וראש^של לכל העדיים דג' כתרים הנ"ל (וזהו [אינו] בא [רק] ע"י תשובה

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org