דוקא ע"כ נק' ציצית לשון נוק' והוא כענין לאסתכלא ביקרא דמלכאלד שזהו מלמטה למעלה, אבל התורה היא בבחי' אור ישר מלמעלה למטה עמ' תקלא ּ לכך נק' ציץ לשון זכר לפי שמשפיע האור, והוא ההסתכלות מלמעלה למטה כמ"ש עיניו כיוניםלה כו' וכמ"ש מצי"ץ מן החרכים וזה נעשה ע"י משה דוקא מטעם הנ"ל, וכדי להכניע לקליפת עמלק כי בחי' מ"ה זה במוח הדעת הוא עיקר המנגד לחוצפא דעמלק שמאחורי הדעת ולכך אמר בחר לנו אנשים לנ"ו דוקא אותם שהם מבחי' מ"ה דמשה וכנ"ל וד"ל.
ב ופתחת עליו פתוחי חותםלו כו'. הנה שרש ענין פתוחי חותם הוא בבחי' יסוד אימאלז כידוע שה"ג דמנצפ"ךלח דאימאלט הוא בבחי' פתוח"י חות"םמ כמ"ש בספרי הקבלה. וביאור הדברים הנה ציור האותיות הוא באור הבינהמא דוקא, לפי שאור החכמה הוא למעלה עדיין מהתהוות ציור אותיות כלל מפני שהחכמה היא למעלה מן ההשגה עדיין ואין בה אלא כח היולי בלבד להשכיל המושכל וע"כ מושלל שם מבחי' אותיות, כי בחי' אותיו"ת לא שייך אלא בדבר שכבר יש בו השגה ותפיסא בבחי' אורך ורוחב כו'. והיינו דוקא באור הבינה שלפי שמשיג הדבר בהשגה ימצא מזה ג"כ שרש לאותיות מחשבה וכמ"ש במ"א ששרש האותיות שבמחשבה הוא מה"ג מנצפ"ך דאימאמב שהוא הנק' פתוחי חות"ם, והוא ענין דלי"ת רבתי דאחדמג שהוא בחי' קשר של תפיליןמד כו'. והנה אורייתא מחכמה עילאה נפקת כידוע, ואעפ"כ הרי אנו רואים שנתלבשה התורה בצירופי אותיות דוקא כי בכל פרשה שבתורה נתלבש אור החכמה שבה בצירופי האותיות דוקא עד שיש גם קרי וכתיב וכיוצא. אלא הענין הוא דשניהם אמת דשרש התורה משם מ"ה דחכמ"ה כנ"ל שהוא למעלה מן האותיות אבל ירד ונתצמצם האור בכלי והוא בצירופי אותיות כמו שההשגה שבבינה נמשכת בבחי' יש מאין מכח היולי שבחכמ"ה כו' דלכך נק' הבינה יש והחכמ"ה אין וכמ"ש והחכמה מאין תמצאמה וכמ"ש במ"א וד"ל. ואמנם אין התלבשות אור א"ס אלא בחכמ"המו דוקא, וזהו ענין עוסק בתורה לשמ"המז, פי' לשם התורה דהיינו להמשיך אור א"ס בחכמ"ה שבתורה כו', וכמ"ש במ"א. וזהו ופתחת עליו פתוחי חותם, פי' עד"מ החותם שאדם חותם את שמו אברהם