ובכ"ז יובן שרש ענין השס"ה ל"ת
תנז, ד
דוקא שהוא בחי' או"ח לקדמותו ממש וכמ"ש אם ישראל עושין תשובה נגאליןשלא וגם משה לא זכה לתשובהשלב רק קודם מותו מפני שבאו"ח דתשובה יאיר מרעדכ"ר שאינו מוגבל בכלים דתומ"צ וכנ"ל בענין לאכפי' לס"אשלג כו' דאסתלק יקרא [כו'] וע"כ נק' עדי עדיים כו').
והנה באמת יותר נכון לפרש בפי' עדי עדיים ולא שהוא ראש לכל עדיים כנ"ל, אלא כוונתו על ענין העליות דנשמות הקדושים שיהללוך בלי הפסק כלל לפי שאין שעור בעליות לעלות למעלה עד רום המעלות בעצמות אא"ס בעא"ע כמו ילכו מחיל אל חיל, ובכל עלי' זו למעלה מזו נמשך להם עדי ועטרה בראשם כמו צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהםשלד שהוא בחי' המקיף דרעדכ"ר הנ"ל כמו כצנה רצון תעטרנו וכן באור פניך כי רציתםשלה כו' וכה"ג, לפי שהעליות הן הרבה מאד זו למעלה מזו עד אין שעור כנ"ל ע"כ גם העדיים שלהם הם הרבה מאד, והיינו פי' בעדי עדיים הרבה עד אין שעור מטעם הנ"ל וד"ל. וזה הפי' יותר נכוןשלו בפשט הכתוב בלשון עדי עדיים, ולא כפי' הא' ראש לכל העדיים שנותן קצבה ושעור עכ"פ לקרותו מקור לכל העדיים והוא בחי' הארת רעדכ"ר הנ"ל. אבל לפ"ז מטעם העליות רבות שעולים בלי שעור והפסק כלל הרי אין קצבה ושעור כלל לרבוי העדיים (וכמו ת' עלמין דכסופין דנהרין לצדיקיא כו' או ענין ש"י עולמותשלז שהוא חצי כתר ויש בזה ג"כ קצבה ושעור, אמנם מ"ש ע"פ וקוי ה' יחליפו כח כו' שעתיד לעשות כנפים לנשמותשלח הצדיקים ויהיו שטים ע"פ המים כו' שזהו העלי' עד אין שעור ממש וד"ל).
ועם כל הנ"ל יובן בתוס' ביאור בטעם שנק' משכן העדות והוא בחי' משכן העליון דבחי' חו"ב י"ה כו' שזהו מפני שכל העדיים והכתרים הנ"ל הוא בא ע"י בטול רצון זר במצות ל"ת שמזה נעשה שרש היחו"ע די"ה בבחי' ההעלם וההסתר שבאור הכתר עצמו כנ"ל וז"ש ותבואי בעדי עדיים כו', ע"כ נק' משכן העדות שכולל כל הד' פירושים הנ"ל עדות ממש ועדי וקישוט וגם לשון נצחיות והפסק מפני שהכל ענין וטעם א' כנ"ל. וזהו ג"כ ששם עלו שבטים שבטי י"ה דוקא ע"כ נעשה מזה בחי' עדות לישראל כו' ג"כ ע"ד הנ"ל בפי' עדי עדיים כו' (והיינו ג"כ ענין אלה פקודי המשכן דו"ה הנגלות לנו שנק' עדות על
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור