לא תהי' משכלה
שב, ב
דנר"נ דאדם א[מר] עוד למעלה מזה את מספר ימיך אמלא בחיי עוה"ב וד"ל.
ונמצא שיש ב' אופנים בפי' את מספר ימיך אמלא א' דקאי על הימים שנק' לבושי' דוקא [כנ"ל], והן לבושי' דתו"מ במחדו"מ שאדם לומד ועושה מצות בכל יום ויום שנעשים לבושי' לנשמה שנק' לבושי' דכיא שמתבררים מעה"ד טו"ר, ועי"ז מקבל אדם גילוי אלקו' בנפשו באוי"ר ודביקות אמיתי שנמשכי' לו מכח הצומח שבארץ העליונה בתוס' אור גדול אע"פ שלומד בפשוטי התו"מ ואין מגיע לו מזה שום אוי"ר בשעת מעשה, מ"מ הרי התו"מתצז נק' אור זרוע בארץ עליונה שתצמיח רב חסד העליון על הנשמות להחיותם ולהאיר להם בלבושים הללו בחי' אה"ר בתענוגי' בג"ע. וז"ש והלך לפניך צדקיך שהן המצות וכבוד ה' יאספךתצח זהו אור דתו' שנעשו לבושי מקיפים לנשמות בג"ע ולבושים הללו מאירים ומזהירים בתוס' אור גדול בהבהקה יתירה (ונק' זיהרא עילאהתצט כמ"ש במ"א בתו[רתו] של ר"מ כתיב כתנות אור [באל"ף]תק שזהו לאחר הבירור דחשמ"ל דנוגה ע"י התו"מ בעוה"ז שנק' לבושי דכיא דוקא). וז"ש את מספר ימיך אמלא ש[ה]ימים עצמ[ן] שנק' לבושי' לנפש יאירו ויזהירו בתוס' אור וחיות גדול, והוא בחי' אור הגנוז שבתוך עמ' תמ ּ הימים האלה משרש התו"מ כמ"ש שהואתקא למעלה בשעשועי' העצמי' יום יום הנ"ל, וע"ד שא' בזהר [בפי'] השמים מספרים מנהרין ומנצציןתקב כל' ספי' ובהירות כאבן ספירתקג כו' כך פי' מספר ימיך אמלאתקד לשון ספיר[ות] ובהירות אור להיות בבחי' אור דתוה"קתקה. וזהו את מספר ימיך אמלא למלאות מבחי' ימים העליוני' דתו"מ וכמו שהתו' אור זרוע בארץ העליונהתקו מאיר גם בימי[ם] שניתן לאדם במספר ש[י]צמיח מכח הצומח שבארץ כנ"ל. ופי' הב' במספר הזה דימי[ם] שא' אמלא אני אמלא דוקא, כי בלימוד דתו' בכל יום זהו על האדם לעשות ולתקן לבושי' דכיא שעי"ז יאיר[ו] אור העליון דתו"מ שלמעלה וד"לתקז, ועוי"לתקח זה ישיגו פנימי' התו"מתקט בג"ע כנ"ל, אבל בחי' לבושי' אלו שרשם רק בשעשועי' העצמי'תקי דיום יום דתו"מ הנ"לתקיא. ואמנם עלי' הב' הנ"ל שלמעלה מזה שהוא בחי' השלימות דחיי עולם הנצחי' [ד]עוה"ב שהוא בבחי' א"ס ממש [שלמעלה] מימים
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור