ויקהל משה
שצ, ג
כו' שהוא עצמות המאציל וי"ד המלך הוא י"ד החזק"הרד מבחי' גבורה דע"י שהן בחי' ה"ג דבוצינא קרדוניתארה כו' ולא יכלו הכלים להכיל, אך ע"י שם מ"ה החד"ש דא"קרו נעשה בחי' ריבוי הכלים להכיל האור החזק הזה. וז"ש והשקו"ת בכל"י זה"ב דוקא וכמ"ש ושם אשת"ו מהיטבא"ל בת מטר"ד בת מ"י זה"ב שהוא בחי' כל"י מ"ה דתיקו"ן שנק' הד"ררז כו' ועל ידו נעשה ריבוי הכלים דוקא, וזהו וכלי"ם מכלי"ם שוני"ם ואז ויי"ן מלכו"ת דאימ"א ר"ב לבא בריבוי ההתחלקות למקבלים כמו שהוא למעלה וזהו כי"ד המל"ך וד"ל (ובזה יובן בטוב טעם יותר מ"ש האומר אין לי אלא תור"ה דהיינו רק עד"מ נתינת הכלים תחת קילוח החבית כנ"ל דאפי' תורה אין לו שהרי לא נשפך בהם מאומה כשאין לו בחי' גילוי אוא"ס ע"י התפלה בבחי' רצוא כו' וד"ל).
וזהו ענין המשכן והכלים והיריעות, שהן ג' מדרגות כלים שהמה הארון ושולחן וכה"ג והיריעות והקרשים וכלל המשכן שהוא מקיף וסובב לכל ליריעות ולכלים שתחתם. וביאור כל זה הנה מבואר למעלה בענין הכלים הארון וכפורת ושולחן ומנורה כו', שהן בחי' כלים לע"ס דאצי' הארון הוא בחי' כלי החכמה והשולחן ומנורה בחי' חו"ג (ומזבח הזהב בדע"ת או בת"תרח כו') וכיוצא בזה בשאר הכלים, ובחי' היריעות הן הנה בחי' אורות מקיפי' דע"ס הנ"ל כמ"ש למעלה באריכות שיש לכל ספי' וספי' בחי' או"פ ובחי' או"מ בפרט. ובזה יובן הטעם מה שנצטוה משה לעשות הכלים והיריעות כולן בבחי' מדה ושיעור דוקא כמו הארון אמתיים וחצי ארכורט ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו, והכפורת ג"כ אמתיים וחצי ארכורי כו', והשולחן אמתיים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתוריא, והמנורה בציורהריב מדוקדקת בכל פרטי' וגם גביעיה וקנותיה במספר דוקא וכן נרותי' שבעה דוקא, וכן מזבח הזהב אמה ארכו ואמה רחבו ואמתיים קומתוריג, ומזבח החיצון ה' אמות אורך וה' אמות רוחב וג' אמות קומתוריד כו', הרי נזכר אורך ורוחב וקומה שהוא גדרי השטח במדה קצובה בכל הכלים. והיינו לפי שכל בחי' הכלים הללו הן הנקראי' בחי' כלים מקבלי"ם לאורות דע"ס דאצי' למעלה וכל בחי' מקבל אור מגביל האור בתוכו, וע"כ צריך להיות גדרי הכלי באורך ורוחב וקומה לפי המדה דוקא ולא יוסיף ולא יגרע אפי' כמלא נימא כו'. וכמו"כ בחי' היריעות הן הנה בחי' כלים פשוטים ולא מקבלי', והיינו להיותן בחי' כלים לאורו' המקיפי' דע"ס דאצי' למעלה ע"כ גם המה באין במדה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור