ויקהל משה
תיט, ג
הבירור בזריעה וקצירה כו' עד לישה ואפי' ואכילה עצמה שאוכל ולועס בשיניו ואח"כ מתעכל במעיו עד שנברר בירור הרוחני' והחיות עולה ללב כו', שזהו בחיבור האור בכלי צורה וחומר כנ"ל שע"י הבירור הזה העולה מלמטה למעלה גורם המשכת האור ושפע [ה]רוחני' [ד]נפש שיאיר בתוס' אור במוחא ולבא וכבדא בג' כלים דנר"נ ומשם לכל האברים עד כח [ה]הילוך שברגל כו'. וכך הוא במזון דלחם דתורה כמ"ש לכו לחמו [בלחמי] כו' כנ"ל דאותיות התורה עצמן הוא שמבררי' בין טו"ר באמרו כשר פסול כו', וכשגור[ס] בדבור בפה זהו כמו שטוחן היטב בשיניו כו' שמדקדק היטב ומחלק לחלקים כמו גר"ש כרמ"לקה כו' ואז נעשה לו התורה מזון וחיות לנפשו האלקי' כמו ותורתך בתוך מעי ממש דהיינו לחבר האור בכלי השכל האלקי' כמו בהשגות יחו"ע ויחו"תקו במוח ומדות שכליי' בלב עד דו"ר טבעי' שנמשך חיות לכל האברי' במעשה המצות כו'. [ו]כמו כח ההילוך בדרכי ה' בנגלה ונסתר כמ"ש ילכו מחילקז כו' שתלוי בכח המזון דלחם דתורה הנגלי' דוקא שבאה בבחי' הבירורי' דטו"ר בסומ"ר וע"ט דמ"ע ול"ת שנברר במלאכות דחורש וזורע כו' שנק' עמ"ל תורה כו' עד שנעשה לחם ומזון לנשמה האלקי'. וראי' לזה ממה שמכריזי' בג"ע אשרי מי שבא לכאן להשיג השגות אלקות מזיו השכינה ותלמודו שלמד בעוה"ז בידוקח שיש עי"ז כח השכל האלקי' להשיג יותר עד כח ההילוך ברגל שילך ממדרגה למדרגה כו'.
וכך הוא במדרגה הב' שנק' לבוש שהן מעשה המצות שנק' לבושי' לנשמה כמ"ש וילבש צדקהקט כו' שהמצות שנק' צדקהקי נק' לבוש כשריון, וכמו שלבוש הגשמי נעשה מצמר ופשתן לכסות את האדם שלא ילך ערום ויגן עליו מן חום השמש והגשמים כנ"ל והן חיצוני' יותר שמובדלים הלבושי' מעצם גוף האדם שאין בהם חיות ממש לגוף כמזון, מ"מ יש במצות שנק' לבושי' לנשמה לכסות אותה מראשה לרגלה בהילוכה (כמו בהילוכה בג"ע שאמר והלך לפניך צדקיךקיא וכבודקיב ה' יאספ"ך שהן לבושי' של אור זך ובהיר לנשמה שנעשי' מבירורי' דק"נ שנעשה בהן המצות כידוע) (וכמו ביהושע כה"ג שא' ישימו הצניף הטהור על ראשוקיג ויסירו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור