העלאת מ"ן מלמטה אחר שאין עוד מלבדו דגם שמו הגדול כלול בעצמות והוא מדת מל' העצמית כמא' שהי' הוא ושמו בלבד כו', ולא היה זה רק מצד שחפץ חסד בעצמו שמטבע הטוב להטיב כו' כמ"ש בע"ח). ומאחר שהאור ושפע להיות לו רצון להשתל' העולמות הי' רק באתעדל"ע מאלי' ומעצמו, ע"כ הוצרך להיות תחלה בחי' הצמצום כדי להיות או"פ שהוא צמצום הראשון הנק' מק"פ וחלל ריקן כדי שיומשך בבחי' אור בגלוי שהוא הקו"ח) וכידועתתקצז בענין נקודה קו שטחתתקצח דזהו מצמצום הראשון דיש"ת חש"ך סתר"ו וא' יהי אור בקו"ח והקו הזה מקור כל האוב"כתתקצט כו') וכמו מאצי' לבריאה דברישא חשוכא והדר נהורא בערב ובקר אור כו') ואח"כ נמשך מן האור דקו"ח גם בבחי' מקיפים כידוע בע"ח שהקו הזה הוא מתעגל וחוזר ונמשך וחוזר ומתעגל כמו בעגולים ויושר דתוהו ותיקוןא כו'.
וזהו שצוה בפ' תרומה לעשות הכלים תחלה ארון ושולחן ומנורה ואח"כ המשכן (שהיריעות הן כשמים ושה"ש כו') ואעפ"י שהמקיף למעלה מן הפנימיות כשבא בהשתל' בפ"מ (דשמים קדמו לארץ כנ"ל), אבל לפני ההשתל' שזהו רק באתדל"ע ברצה"פ עדיין כו' שם סוף מעשה קודם (כמו בהתחלת הרצון [לרצון] לבנות בנין שעולה בתחלה מה שיהיה בסוף שהוא הכלים שבבית שזה הי' עיקר הכוונה בתפארת אדם לשבת כו'), ואחר כלות השפע בירידתו עד למטה מטה כמו בוימ"ב בגמר מלאכה אז הוא זמן השביתה והמנוחה דשבת להיות בבחי' או"ח מכל מה שירד ונמשך למטה מטה מבחי' הרצה"ע כמו ויכולו השמים כו' וישבות כו'. וידוע שזהו כמשל מי שעוסק ועושה מלאכה שמתפשטת כח הפועל בפעולה ומלאכה זו וגם מדותיו שבלבו טרודים ונמשכים לכח הפעולה הזאת וכן במחשבתו ושכלו ורצונו הכל נמשך לפעולה זו בבת א' כידוע, ואמנם כאשר יניח ידיו מן העסק והמלאכה הזאת אז יש כמה מיני שביתה ומנוחה מתחתון לעליון והכל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור