ויקהל משה
תיא, ד
מלה בגרמי'תשעא. והיינו מה שא' אח"כ ויאמר משה אל כל עדת כו' קחו מאתכם תרומה להוי' שאחר הבירורי' דרפ"ח בעול תו"מ בו' ימים ויעלה למעלה בשבת לבחי' אי"ן דחכ' ע"י ד"ע דמשה כנ"ל, יוכלו ליקח תרומה להוי' שהוא לרומם לש[ם] הוי' בפנימי' ועצמי' יותר מטעם הנ"ל דאו"ח עולה למעלה מאו"י כשבא מן ההיפוך המנגד דוקא והוא מקבלת עמ"ש נגד טבעו דוקא להפוך חושך לאור (וזהו קחו מאתכם בע[ול] מ"ש תרומה להוי' למעלה מאו"י דד"ע דמשה, רק א"א להיות כח בהעלא' דתרומה זו בלא דעת המתפשט במדות לקבל מ"ש בדעת ורצון כ"א ע"י משה שהקהיל לכל עדת כו' וד"ל).
[טו] אך הנה עדיין י"ל מאחר שעיקר ענין תרומה להו[י]' ארמותא כו' זהו בא ע"י עומ"ש דוקא שהוא רק באמונה פשוטה שלמעלה מן הדעת דוקא, וז"ש קחו מאתכם כו', וא"כ למה צריך להקדים לזה ענין ויקהל משה לעדת כו' שזהו להמשיך לבחי' הדעת והשגה דוקא באלקות שהוא היפוך האמונה בעומ"ש, ואם לפי שא' ורע"ה אמונ"ה שמחזק לאמונה כנ"ל איך יחזק לאמונה שלמעלה מן הדעת כו'. אך הנה יש להקדים הידוע שיש ב' מדרגות באמונה, א' בשם הוי' ואלקים בחי' סובב וממלאתשעב לבד כמו ויאמינו בהוי'תשעג והאמין בהוי'תשעד וכה"ג שזהו בא ע"י דעת והשגה דוקא כמ"ש וידעת היוםתשעה כו' כי ה' הוא האלקים וכן אתה הראת לדעתתשעו כו'. אבל מדרגה הב' באמונה זהו במהו"ע ית' ממש שהוא אח"פ בתכלית סדכ"סתשעז למת"ב כללתשעח בשום השגה והוא למעלה מסובב ומקיף הכללי, אלא כמו שהוא באמית[י]ת עצמותו שהי' הוא ושמו בלבדתשעט עמ' 1232 ּ קודם צמצום הראשון שזהו פנימי' ועצמי' דאוא"ס ממש. וע"ז א' חדשים לבקרים רב"ה אמונתי"ך אמונה זו רבה באמצעות משה שנק' רע"מ וכמ"ש ורעה אמונה אחר שבטח בהוי' כו'. וזהו איהו אמת ואיהי אמונהתשפ להכיל ולקבל אמית[י]ת מהו"ע בהכרה עצמי' שזהו בחי' ד"ע דמשה שזן ומפרנס לאמונה רבה זו דוקא בכל חדשים לבקרים, ואח"כ י[ו]כלו נש"י לייחד בק"ש יחוד האמיתי בהוי' אחד ע"י דעת והשגה כמ"ש שמע ישראל כו' שזהו משה שא' לישראל שמע בשמיעה דבינה בהשגה. אך ענין השגה בשכל לא שייך כלל במהו"ע ית' דלמת"ב כלל [כנ"ל] אלא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור