דברה תורה כלשון בנ"אסז שאע"פ שאין לו גוףסח ואין לו דמות הגוף ח"ו כמ"ש כי לא ראיתם כל תמונהסט עכ"ז אמר וירא ה'ע וישמעעא כו', אך זה כענין שאמר הנוטע אזן הלא ישמעעב היוצרעג עין כו' שהן מלאכים עליונים הנק' עינים ואזניםעד כו'. אבל מסט' דשכינת[א] עצמה אמר כי לא ראיתם כל תמונהעה כו' כידוע רק מה שנוכל להשיג למעלה בבחי' אדם העליון דאצי' שגם שאינו בערך ויחוס המשתווים בתוארי אדם, הוא רק ממה שידוע שבצלם אלקי' עשה את האדםעו התחתון במוחין ומדות וראי' ושמיעה ומח' ודבור ע"כ אמר מבשרי אחזה אלוהעז להבין ולהשכיל בדוגמא דדוגמא כזאת למעלה. וכמו"כ מח' ודבור העליון נוכל להבין ממח' ודבור שבאדם התחתון להיות שהוא נברא בצלם אלקי' כו', ועכ"ז אמר כי לא אדם הואעח כו'. ולזאת כמו שאנו רואים באדם שאותיות המח' הן בהעלם ולא בגילוי כלל כאותיות הדבור כך הוא למעלה באותיות המח' העליונה שע"ז אמר מה גדלו מעשיךעט מאד עמקו מחשבותיך וכן אמר נפלאותיך ומחשבותיך אלינו עצמו מספרפ כו', והיינו ריבוי רבבות עולמות העליונים ביותר שמתהוים מצרופי אותיות המח' שלמעלה מצרופי אותיות די' מאמרות דמע"ב שבאין בהתגלות מאין ליש ממש, אבל צרופי אותיות המח' שהן בהעלם ממש מהן נתהוו עלמין דאתכסיי' (וכמו נשמות הגבוה[ות] שנק' נוניפא ימאפב כו' כנשמות האבותפג וכנשמת משה דמן המים עליונים משיתיהופד וכה"ג).
וזהו ההפרש בין מ"ם סתומה למ"ם פתוחה שזהו מאמר סתום ומאמר פתוחפה דמח' ודבור, דמח' נק' מאמר סתום ודבור נק' מאמר פתוח (וגם בחי' המח' שמלובש בדבור נק' מאמר פתוח מאחר שבא לגילוי באותיות הדבור כמו [ב]מחשבה דמאמר יהי אור אע"פ שעיקר התהוות האור מן המאמר דיהי אור עצמו מ"מ מלובש בזה גם המח' של אותיות אלה, וזהו מי ברא אלהפו דבחי' אלקי' מוסתר באותיות בכל מאמר ומאמר די' מאמרות בכל פרטיהם כמ"ש במ"א). אבל אותיות המח' עצמה כמו שהיא בהעלם בלתי נגלית באותיות הדבור נק' מאמר סתום וגם בחי' המדות והשכל והרצון [שבמח'] הסתומה הן בבחי' ההעלם שנק' פנימי' המוחין ומדות (וז"ש מאד עמקו מחשבותיך וכן נפלאותיך ומחשבותיך כו'). והנה אנו רואים שהמדות שבלב מלובשים במח'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור