וא"כ יובן עכ"פ מכל הנ"ל דמסיבת מעשה המצות למטה דוקא בקעומ"ש לקיים רצונו במצות דוקא עי"ז נמשך בחי' פנימיות ועצמיות דמדות מל' ית' שנק' לבוש המל' בפנימיות כבוד הדר מלכותו כנ"ל, וגם למטה מטה להיות מל' כ"ע בזמן ומקום כמו מלך ימלוךתרעה כו' מלך העולם נמשך רק מבחי' פנימיות דמל' בתו"מ ונש"י (כמו בעטיפת הטלית ובק"ש שתמליכהו בשמים וארץתרעו כו' להיות נקרא אלופו ש"ע כידוע), ולע"ל יתגלה בחי' פנימיות דמל' דא"ס כמו שעלה ע"י המצות מלמטלמ"ע להיות ביתרון מעלה רבה מבתחלה כנ"ל והוא שיתגלה במשיח ב"ד ע"י שלימות הברורים דמצות דוקא. וז"ש ויעש דוד שםתרעז פי' שעשה דוד ההעלאה במס"נ שלו בקעומ"ש לקיים המצות בפו"מ בחי' שם דבחינת פנימיות המל' דא"ס שנקרא שם כבוד מלכותו והוא בחי' שמו הגדול הנ"ל שעשה אותו שם בתוס' אור ומעלה יתירה והוא מה שיתגלה במשיח (דאדם אד"ם דוד ומשיח ) שהקים על עולה דתו"מ כידוע והוא בחינת כתר ש"ט שעולה ע"ג ג' הקשריםתרעח כו' כמ"ש טוב ש"ם משמן טובתרעט כו' וזהו ויעש דוד שם וד"ל.
וז"ש ריב"ק למה קדמה פ' ק"שתרפ לפ' ו[ה]א"ש כדי לקבל עליו עומ"ש תחלה ואח"כ עומ"צ ולכאורה אינו מובן מה שחילק בין עומ"ש לעומ"צ. אך הענין הוא דקעומ"ש זה בפ' דשמע כו' זהו בבחי' מקיף דמל' דא"ס שבפנימיות ועצמיות שנמשך בתו"מ דוקא כנ"ל ואח"כ מתחלק לפרט שהן עומ"צ כמ"ש והיה א"ש כו' אשר אנכי מצוה כו' לאהבה ולעבדותרפא בפ"מ והוא קבלת עומ"צ בפרט, אבל קבלת מ"ש בפ' שמע זהו בחי' לבוש מל' כענין שום תשים עליך מלך כו' כמו בטלית כנ"ל לקבל ע"ע בכל אשר יגזור או[מר] כו' כמו שקיבלו במ"ת, וממקיף זה נמשך להתחלק בקעומ"ש בפרט בכל מצוה למעשהתרפב בפ"מ כו'. וע"כ אם אינו מקבל עומ"ש בכלל דמקיף הנ"ל איך יקבל עומ"שתרפג בפרט לכן הקדים פ' שמע לוהי' [א"ש] (שפ' שמע בכלל בבחי' שם מ"ב והי' א"ש בשם ע"בתרפד דחסדתרפה שזהו בבחי' או"ח ואו"י ששקולים כא' כנ"ל בארוממ"ך ואברכ"ה כו'). ואמנם כמו שפרט צריך לכלל כך כלל צריך לפרט כו' דאין לחלק ביניהם, לפי שגם בחינת הפרט דרמ"ח מ"ע כלולים זע"ז והיה לאחדים עד שבאמצעות כולם יחד נק' אדם שזהו מבלי שימצא ראש וסוף כללתרפו דראש מקבל מרגל כו' וכןתרפז כל רמ"ח אברים נק' קומה א' כו' ולא יש קיום בלא זולתו, ולכך
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור