ועשו לי מקדש
שח, ד
השמיםרלה והם יענו את הארץ. ונמצא כדור הארץרלו מקבל כל שפע דחסד או דין כנ"ל בכל עיתים בגילוי התחלקו' במקום וזמן בכל אלקו' בפרטו'רלז כמו חלק[ה] א[חת] תמטררלח כנ"ל, אבל בשמים הרוחני' כולל כל התחלקות השפע הבא[ה] למטה כא'רלט בלי ניכר שם שום התחלקות כלל כו'. וזה[ו] פי' לכל זמן ועת לכל חפץרמ ורצון בין לחסד בין לדין, בא השפע בהתחלקות כלי מיוחד שהוא הזמן ו[ה]עת לטוב כמו בעת רצון עניתיךרמא כו' וכה"ג, או זמן ועת לחפץ היפוכ[ו] שהוא מדה"ד, והכל הוא תחת השמים דוקא, אבל בשמים ממעל אין עת מיוחד לכל חפץ ורצון, אלא כולם כלולים כא' מצד שהשמים הוא בחי' העיגולים המקיפים שאין שם התחלקות כלי כו'רמב כל עת בפ"ע כו' וד"ל.
והדוגמא מכ"ז יובן ג"כ בדרך אחר באדם שנק' כלל ופרט שבבחי' הכלל כל התחלקות שבא אח"כ בדרך פרט נזכריםרמג וכלולים כא', ובפרט יוצא לגילוי בהתחלקות כ"א בפ"ע דוקא. וכמו"כ בתורהרמד התורה נדרשת בדרך כלל ובדרך פרט והעיקר הוא מה שבא בגילוי בדרך פרט שנק' שייפיןרמה ואברים כו' ונק' תור"ת האד"םרמו. והענין הוא גם באד"ם שעיקר האדם הוא מה שבא בו בדרך פרט דוקא והם המדות שבלב, ואע"פ שהמוחין שבראש הוא בארמז בבחי' הכלל שכוללים מכלרמח חיות האברים אבל הוא בהעלם ובכח ולא בגילוי והעיקר הוא בחי' הגילוי אור הבא בגילוירמט בכלי מיוחד בפ"ע בהתחלקות גמור. וזה[ו] עיקר האד"ם דוקארנ שהן המדות שבלב שזה[ו] בחי' הפרט שבו, אע"פ שהפרט הזה מקבל מן המוחין שהוא הכלל כי אין פרט אלא הבא מן הכלל, וכמו [ש]מבואר למעלה בענין ארץ שמקבל מן השמים שהארץ עיקר (שהוא בבחי' יושר ופרצוף אדם כמו עיני הארץרנב טבור הארץרנג כו', משא"כ [ה]שמים בחי' עיגוליםרנא הכל [שוה] כא', ובארץ כל מקום מיוחד בפ"ע כו'). וגם הרי עיקר בחי' פני אדם הוא המוחי' והפני', מ"מ עיקר מהות האדם הוא הבא מן המוחין הכללי לידי פרט כמו בהתפעלו' המדות שבלב שכ"א יש לו כלי מיוחד בפ"ע כו', ולא יוכללו דבר [ו]היפוכו כו'רנד, משא"כ במוחין שיוכלל הכל כא' גם דבר [ו]היפוכו כא' כו'.
ויובן זה במה שאנו רואים בהתפעלות השכל בהתבוננו' שבמוח כאשר עדיין לא נכנס ונגע בלבו ההתפעלות
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור