שלמעלה גם מתו"מ שמשתעשע בה יום יום הנ"ל. כי מ"ש התו' ואהי' אצלו שעשועים כו' אין לזה ערך לגבי שעשוע המלך שמצד עצמותו ממש והוא בחי' העדן סתימאהתעד שנא' בו עין לא ראתהתעה אלקי' זולתך כו'. וז"ש ונחי' לפניו ממש בחיי החיים דמהו"ע א"ס ב"ה ממש וכמ"ש ובשביעית יצא לחפשי חנםתעו בלא תו["מ] כמ"ש במ"א. וז"ש באברהם עמ' 880 ּ אחר שהי' זקן בא בימים דתו"מ הנ"ל וה' בירך את אברהם בכלתעז שהוא [חיי] העוה"ב ממש שנק' כלתעח כידוע שהאבות הטעימן מעין עוה"בתעט ממש שזהו למעלה מיומין עילאין דזקנה הנ"ל, וז"ש רז"ל מי איכאתפ ספיקאתפא קמי' קוב"ה ממש [ד]מ"ש [בדניאל] וע"י יתיבתפב כו' שהוא בחי' זקנה היינו בחי' ע"יתפג וא"א דאצי' שהוא בחי' האחרונה שבעולם הא"סתפד כידוע וד"ל.
(יט) תפה וזהו [מ"ש] את מספר ימיך אמלא, פי' מספר הימים שניתן לאדם ע' שנה לתקן נפשו בתו"מ שעי"ז יצליח לעשות פרי למעלה [ולמטה] כמ"ש יחיינו מיומים כו', מספר הזה אמלא לימי[ך] שיעלו למעלה להיות בבחי' יומין עילאין דבחי' המקיפי' ע' שנה מליאי'תפו בבחי' השלימות שאין בהם שינוי כלל כמו ימי קדם הנ"ל וכמ"ש בא בימים כו'. וזהו ענין אריכות ימים כזקן ושבע ימים שזהו פשט הכתוב שימלא ימיך להיות הרבה ביותר מכפי מדתם ע' שנה, [ו]כמו בימוהמ"ש שהנער בן ק' שנה ימותתפז כמו אריכות ימים דאדה"ר ודורות שאחריו, אך מ"מ יש בזה שיעור עד שיכלו מאחר שנק' ימי הזקנה עכ"פ רק שהן בבחי' השלימות דחכ' ומדות דא"ק כו'. אמנם עלי' שני' הוא שיעלותפח בימי עוה"ב שיחיו חיי עולם בבחי'תפט נצחי[י]' ממש [בבחי' נצחי'] דא"ס ממש שליכא זקנה קמי' כלל וכמ"ש אין קצבה לשנותיךתצ ואין קץ לאורך ימיך כו' ונק' יום שכולו ארוךתצא גם בתחלתו כו' שאין לו תחלה ואין לו תכלהתצב כו' יום שכולו טובתצג שלמעלה גם מבחי' ימי קדם ושנים קדמוניות דא"קתצד כו' כמ"ש ונחי' לפניו ממש [שלמעלה] מחי[ות] ימים העליונים דתו"מ. וגםתצה את מספר ימיך אמלא בשלימות העצמו'תצו דא"ס ממש והוא לעוה"ב אחר תחה"מ שלמעלה מבחי' אדם לגמרי, וזהו שאחר שא[מר] לא תהי' משכלה ועקרה בארציך באה"ח דתו"מ להיות' מבחי' מקיפי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור