ולהבין זה בתוס' ביאורולהבין זה בתוס' ביאור
שלב, א
דמל' דעשי' עכשיו שזהו לעת נעשה בחפצו כל מרצון הקדום דעצמו' א"ס עד רצון שבמל' דעשי' אזי מלך שמו נקרא על עם נפרד כו', וימלוך לע"ל זהו בחי' סוף דיום אחרון במל' דא"ס הפנימי' שיהי' נצחיי' בחיי עולם כמ"ש וע"י יתיבתקמח כו', וזהו ואחרי ככלות הכל בתשלום הבירורים דרפ"ח כו' לבדו ימלוך כו'. וזהו הי' הוה ויהי' דשם הוי'תקמט בכלל כידוע, ורת"ס זה הכל בבחי' היושר בלי נטיי' כלל לימין ושמאל כמו בקו ההולך ביושר מראש לסוף באמת הבנין שמודד ביושר וזהו מצד קו המדה דתור'. וזהו ויהי בישורון מל"ך שהוא מלך המשיחתקנ בבחי' סוף שנא' וגבה מאד יותר מאדה"ר קודם החטאתקנא כידוע בענין אד"ם א"דם ד"וד מ"שיחתקנב שזהו ג"כ ראש תוך סוף ומאד מ"ם דמשיח קודם לא' דאדה"ר וזהו וגבה מאד והוא א' רבתי דאד"ם דדה"יתקנג כו' וזהו כמו אני אחרון ומבלעדי כו' הנ"ל וד"ל).
ועוד יתפרש במה שא' ומבלעדי באמצעיתא בחי' ממוצע, שגם בחי' הממוצע המקשר ומחבר שיאיר מעצמו' אוא"ס בעולמות היינו מבלעדי אין אלקי בחי'תקנד ממוצע, שגם הוא נמשך מכח ועצמו' דא"ס כמו כח המגביל עמ' 974 ּ כל גבול ומדה שהוא כח הצמצום דשם אלקי' גם הוא מכח הא"ס ב"ה שהוא כל יכול כו', ויש בו גם כח זה דשם אלקים המגביל כל מדה והוא שנק' בחי' ממוצע ואמצעי שיש בו מבחי' אור העצמות ומבחי' הנאצלים כו'. והענין הוא בב' אופנים א' בדרך כלל במה שידוע דאוא"ס למעלה עד אין קץ בעילוי אחר עילוי שנק' סדכ"ס, והב' מה שאוא"ס נמשך למטה עד אין תכלית והן ב' הפכי' ממש, ובכל ב' הפכי' בהכרח שיש בחי' ממוצע המחבר, שזהו פי' באמצעית' מאנ"י ראשון בסדכ"ס להיו' אנ"י אחרון יש באמצעית' בחי' אמצעי וממוצע כו'. והוא במקום גדולתו שם ימצא ענוה שלו לצמצם עצמו להיות אני אחרון מקור לכל ההשתלשלו' דאבי"ע, וזהו ענין שם אלקים שהוא כח המצמצם ומגביל כל גבול כו' והוא עצמו למעלה מן הגבול והיינו ומבלעדי אין אלקי"ם כו' שגם אלקי' זה בא מכח העצמו' כו' כנ"ל וד"ל.
ובדרך פרט יובן מזה במ"ש והחכ' מאין תמצאתקנה ואיזה מקום בינה אלקי' הבין דרכהתקנו כו', פי' החכ' יש בה ב' מדרגות א' כמו שהיא כאי"ן ממש והוא בחי' החכ' העצמי' דא"ס שלתבונתו אין מספרתקנז ונק' חכים ולא בחכ' ידיעאתקנח כלל וזהו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור