ואלה המשפטים
רפג, ד
שרש הנשמות לשרש המלאכי' שהנשמ[ו'] מבחי' המח' שנק' פנימי' הכלים והמלאכים הם מחיצוני' הכלים דו"מ כמו ברוח פיו כו', והיינו שהנשמות נק' מהלכים והמלאכים נק' עומדיםקח וכמ"ש במ"א באריכות וד"ל. וזהו משה משה לא פסיק טעמא דהגם שאין ערך לדבור ומעשה לגבי המח' עכ"ז לגבי משה שניהם שוים והמשיך הדעת למח' וממח' לדו"מ ולא פסיק טעמא בין ב' המשכות הללו, דב"פ משה הוא לנגד ב' המשכות הללו תחלה המשיך הדעת במח' מדרגה הראשונה ואח"כ ממח' לדו"מ ולא יש חילוק מדרגות כלל ביניהם לגבי משה, משום דשרש מדרגת משה ששרשו מאד נעלה בבחי' ומדרגה שלמעלה משניהם וכמ"ש בו כי מן המים משיתיהוקט (וכמשי"תקי ) ע"כ אין הפרש אצלו כלל וכלל בין פנימי' המח' שרש נש"י ובין חיצוני' הדבור דמלאכים הנ"ל וע"כ לא פסיק טעמא בין ב"פ משה הללו וד"ל.
[ה] וזהו ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, פי' משפטים לשון הליכה כתרגום כמשפט הראשון כהלכתא קדמייתאקיא, והענין הוא כידוע שבחי' המשפט הוא [ב]בחי' הדעת שכולל חו"גקיב כמו ושפטו העדהקיג כו' שיש מטה המשפט כלפי חסד ויש מטה כלפי הדין וכאשר יהי' הכרע בדבר נק' משפט צדק שנשפט בקו היושר, ונמצא שהמשפט הוא בבחי' הדעת שהוא הנק' דעת נוטהקיד להכריע כידוע. וגם כאן בענין בחי' הדעת הנ"ל בבחי' הכרה והרגשה שהוא לאמיתת הדבר כמו שהוא שכולל ב' הקוין דאוי"ר ממילא כנ"ל והילוך זה הוא מראשית הגילוי דבחי' משה למחשבה דו"מ שהן ג' עולמות בי"ע כנ"ל. וזהו ואלה המשפטים בחי' הדעת שממשיך משה רועה הנאמן לכנ"י מלמעלה למטה בדרך הילוך ולכך נק' משפטים. וזהו אשר תשים לפניהם לפניהם דוקא לפנימי' המדות כו' שהדעת הוא עיקר חיות כו' שהוא בחי' פני אדם שיהי' גם בחי' זרע בהמה בבחי' זרע אדם ע"י הדעת אשר תשי"ם אתה דוקא לפי ששרש משה מאד נעלה עד שיוכל להמשיך הדעת עד הקטן כמו בגדול כנ"ל (ועוד יתפרש פי' משפטי' בענין מדת יעקב שהוא בחי' הרחמיםקטו דמשפט איהו רחמיקטז שהוא בחי' הדעת כידוע דמשה מלגאו בבחי' הדעת ויעקב מלברקיז בבחי' הרחמי' דכמו שהדעת כולל חו"ג בפנימי' שלהן כנ"ל, כך הרחמים כלול מחו"גקיח בחיצוניות שלהם. וראי' ממ"ש כל מי שאין בו דעהקיט אסור לרחם עליו לפי שבחי' ההרגשה והכרה בדעת הנ"ל הוא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור