שהי' הקול מדבר מן ב' הכרובים יחד דוקא, וכמ"ש את כל אשר אצוה אותךשמב אל בנ"י דכל זה מרבה גם תושבע"פ כמו תורה צוה לנו משהשמג כו'). ומ"ש והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה סוככים בכנפיהם על הכפורת כו', זהו כמ"ש במ"א ע"פ וקוי ה' יחליפו כחשמד יעלו אבר כנשרים שעתיד הקב"ה לעשות כנפים לצדיקים ככנפי נשרים כו' שזהו מצד הבירורים דתו"מ דנשמות הצדיקי' שנק' אנפי זוטרי ככרובי' שיעלו בכנפיהם באוי"ר שלהם בסוף עמ' 926 ּ מעשה בפו"מ למעלה גם מעל הכפורת שזהו בבחי' מקיף למקיף להיות סוככים בכנפיהם על הכפורת כו' וד"ל.
ומעתה [הנה] יש להבין במ"ש למען אחיי וריעיי כו', איך נק' ישראל אחים וריעים לקוב"ה כו', ואין זה אלא בזמן בהמ"ק, וכמו שאו' אח"ז למען בית ה' אלקינו כו' כנ"ל דהא בהא תליא דאין נק' אחים רק כאשר בית ה' אלקינו קיים כו'. והענין הוא שבזמן בהמ"ק דוקא שאז [הי'] בחי' יחוד פב"פ ע"י ב' הכרובים שבארון שהיו פניהם איש אל אחיו דוקא מטעם הנ"ל, אבל בזמן הגלות דכנס"י הוא בבחי' הריחוק והסתר פנים העליונים וכמאמר דגם קוב"ה בגלותא אסתלק לעילאשמה כו' אז לא נק' ישראל אחים וריעים כלל, וע"כ מבקשת כנס"י בזמן הגלות מי יתנך כאח לי כו'. אך א"כ מהו שמבקשת מי יתנך כאח לי כו' משמע מזה שגם בזמן הגלות שאין בהמ"ק יכול להיות בחי' יחוד [ד]פב"פ העליונים כמו שהי' בזמן בהמ"ק ממש, ולהיות נק' בשם אחים וריעיםשמו ממש, והיינו ע"י מצות ת"ת בדבור כנ"ל, שהרי ארז"ל דמשחרב בהמ"ק אין לו להקב"ה רק ד"א של הלכהשמז בלבד שהוא במקום היכל קד"ק בזמן בהמ"ק ממש. ובאמת יש להבין איך יתכן להיות שיהי' ד' אמות של הלכה שלומדי' בעוה"ז כמו היכל ק"ק שבו הי' הארון והלוחות וגילוי שכינה בין ב' הכרובים כנ"ל. וגם מה זה שא' לשון ד' אמות של הלכה, איך שייך ענין מקום ושטח ד"א בהלכה, ולמה ד' אמות דוקא ולא יותר כו'.
אך הנה להבין ביאור הדבר יש להקדים מה שאו' בלשון הקב"ה דוקא, וכן בכ"מ בדרז"ל נזכר שם זהשמח דהקב"ה שהוא מורכב מב' ענינים קדוש וברוך שאומרים השרפי' ואופנים וחיותשמט, שלכאו' הרי הן כמו ב' הפכים ממש שהרי או' והאופנים וחיוה"ק מתנשאים לעומתםשנ ואו' ברוך כו', וכידוע דפי' קדוש הוא בחי' הבדלהשנא והפלאה בערך למעלה מהכל, ופי' ברוך הוא בחי' ההמשכהשנב בירידת האור בגילוי למטה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור