ועשו לי מקדש
שיא, א
בהיפוך הרע לטוב ע"י תשובה מעומקא דלבא, שעכ"ז מן הטומאה בא רק שנהפך מטמא לטהור כו', וכמ"ש מי יתן טהור מטמאשסו לא אחד כו', משא"כ קדושה האלקית בעצם כעשר יריעות דתכלת כו'. ולזה יריעות עזים הן י"א נגד י"א ארוריםשסז עמ' 906 ּ דק"נ שנהפך לקדושה ובי"א סממני הקטורת כו' כידוע וד"ל. ואמנם זהו הוראה גדולה על מעלת אורות המקיפים שיוכלו לירד למטה ולהתלבש בלבושי' דנוגה שהן יריעות עזים אחר הבירור וכמ"ש במ"א בענין ענני [ה]כבוד כו' שירדו אורות מקיפים עליונים ונתלבשו בהגשמת עננים גשמיים והיו לשומר לבנ"י לקבל החיציםשסח כו', כך היריעות עזים נעשה לאוהל כו' וד"ל.
והנה מאחר שכלל גדול הוא שכל הגבוהשסט גבוה יותר [יותר] יוכל להשפיל א"ע גם בדברים השפלים ביותר כמו ועברתישע כו', הרי יובן מזה בענין מכסה לאוהל המשכן שהוא עורות אילים מאדמים כו', שזהו בדבר השפל ביותר [ו]הוא בחי' לבוש דנוגה דיצי' שחציו טוב וחציו רע, וכאשר נתברר ונהפך הרע לטוב נעשה בחי' מכסה לאוהל דיריעות עזים כו', שזהו ירידה גדולה יותר שאחיזת החיצוני' שולטת שם יותר, ונהפך לקדושה להיות שומר יותר רק שהוא גס יותר, והוא מה שנעשה מכסה האוהל כו'. וענין עורות תחשים שהוא מכסה השני על העורות אילים מאדמים הוא בחי' נוגה דעשי' שרובו רע ומיעוטו טוב, ויש שם יניקת החיצונים בתערובות טו"ר ברע יותר. ועכ"ז לאחר הבירור כמו ענין התשוקה מרע גמור כו', נעשה מכסה מלמעלה על [ה]עורות [אלים] מאדמים כו', ומפני שביותר אחרון בגסות דק"נ שם ירד מאור המקיף העליון יותר, עכ"זשעא יש יתרון המעלה בעורות תחשים מכולם. וכמו ויעש ה' לאדםשעב כתנו"ת עו"ר וילבישם שנק' בגדי עשו החמודו"תשעג שאמר ע"ז וירח ריח בגדיושעד כו', ובתורתו של ר"מ הי' כתוב כתנו"ת או"ר באל"ףשעה שהוא לבוש זך ובהיר שנק' זהירושעו עילאהשעז כו' שזהו לאחר הבירור דעה"ד טו"ר כו' לגמרישעח נעשה מכתנות עורשעט החשמ"ל אור צח בבחי' מקיף ולבוש קדוש ונורא כו' (וזהו שבפ' נשאשפ ציוה ה' ליתן הכלי הקדששפא ארון [ושולחן] ומנורה ומזבח
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור