תלט, ד

כלים לאור הרצה"ע כידוע, וזה הי' ענין הארון ולוחות שבמשכן עם הכפורת שעלי' שבלוחות היו כתובים יו"ד הדברות כללות כל התו"מ^תתקד שכלולים באנכי כו' שבא באותיות ממש שנק' כלים. אך עכ"ז ה"ז בא בבחי' העלם עדיין כי הלוחות הרי הי[ו] גנוזים בארון כס"ת שגנוזה בהיכל (שע"ז א' הכל תלוי במז"ל אפי' ס"ת בהיכל שזהו בחי' מז"ל ונוצ"ר מקור החכמה דתורה אור שנק' חכמה שבכת"ר), וגם האותיו' דתושב"כ הן בבחי' העלם וסתימות דח"ע הגנוז בהן ולכך הן במספר קצוב ובדקדוק חסר ויתי"ר קר"י וכתיב כו', שהרי א"א לידע כל דיני המצוה בפרטי' איך ומה לעשות מאותיות הללו, כמו במצות ציצית מ"ש ועשו לכם ציצית^תתקה כו' לא נתפרש איך ומה בפרט כל דיני הלכ[ות] ציצית למעשה רק בהל' ציצית בתושבע"פ מפרש כל דין והלכה להביא לידי מעשה בפרט. וכן במצות סוכה א' בסוכות תשבו כו' נתפרש^תתקו כל דיני סוכה איך לעשות בפרט בכל אופנים המוכשר למצוה, והעיקר הוא במה שמפרש באופני המנגד להכשר המעשה שאם לא תהיה בהכשירה פסולה, והיינו כמ"ש סוכה שלמעלה מכ' אמה פסולה^תתקז וכה"ג כל דיני הסוכה שפוסלים הסוכה כחמתה מרובה מצילתה^תתקח וכה"ג, וכן בציצית ותפילין [ו]שבת ויו"ט שזהו ענין המדות דחכ' דתו' שהוא בכלל בענין כשר ופסול ואסור ומותר וטו"ט וחייב וזכאי בד"מ^תתקט, דאעפ"י שגם בתושב"כ העיקר הוא במדות דחכמה כמ"ש להבדיל בין טל"ט^תתקי בעופות טהורים וטמאים וכן בהמות וכך בקרבנות כשר ופסול, אבל לא נתפרש כלל כל פרטי ההוראה שיש בזה כמ[ו] בכל דינין והלכות שבמשנה שבו' הסדרים בסדר זרעים ומועד ונשים וקדשים וטהרות שכוללים רק הוראות או"ה כו"פ טו"ט ובד"מ דנזיקין^תתקיא חייב זכאי שזהו עיקר ענין המדות דחכ', כמו החכ' שלמד כל החכ' העצמי' אם אינו יודע להורות ולדון במדות דחכמה זו כך ולא כך בכל פרטי' הרי כל החכ' נשאר בהעלם לא נודע דבר ממנה למקבלים כו'. ובכך^תתקיב בחכ' באותיות דתושב"כ אעפ"י שנק' תו' או"ר שבאה ח"ע מן ההעלם לגלוי כנ"ל אך זהו בכללות ובהעלם וקיצור עדיין ועיקר ההתגלות הוא במדות דו"ס משנה דתושבע"פ שמגלים כל פרט בב' אופנים דחו"ג שזהו או"ה כו"פ טו"ט כו'. ונמצא דעיקר בחי' הכלים לאור דח"ע שבתושב"כ זהו ו"ס משנה דוקא שהן ו' מדות^*1913 שמקבלים מחכמה דתושב"כ כמו ס' זרעים הוא בחינת כלי החסד^תתקיג דאור החכמה כו' וסדר מועד כלי הגבו'^תתקיד כו' וסדר נשים ת"ת^*1915 כו' וד"ל.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org