רצה, ב

בעז"ה דרוש אדמו"ר ר' דובער פ' משפטים

עמ' 860 ּ[א] לא תהי' משכלה^א ועקרה בארצך^ב את מספר ימיך אמלא, וי"ל מהו ענין משכלה ועקרה [ש]לא תהי' בארצך דוקא וכי הארץ יולדת כו'. וגם מה זה שייך לענין את מספר ימיך אמלא כו'. אך הנה ידוע [ד]כנ"י נק' ארץ כמ"ש כי תהי[ו אתם] ארץ חפץ^ג, ולמעלה נק' אה"ח^ד כמ"ש אתהלך לפני ה' בארצות החיים^ה ב' ארצות ארץ עילאה וארץ תתאה כמ"ש בזהר, ופי' ארץ החיים שמקבל[ת] כל אורות וחיים^ו [ה]עליונים דאצי' הנזרעים בתוכה כמ"ש אור זרוע לצדיק^ז כו' ואובדת^ח ואולידת ועבדת פרי^ט ונותנת חיים ומזון לכל העולמות, ולזאת נק' בשם ארץ החיים ע"ש קבלת השפע [וע"ש ההשפעה] לכל העולמות כו' וכמו בי"מ שא[מר] תדשא הארץ^י תוצא הארץ^יא כו'. וכמו עד"מ הארץ הגשמי' שממנה יוצאת חיים ומזון לכל עליון^יב ונק' ארץ דמפק[א] מזון^יג, כי כח הצומח שבארץ יצמיח בה כל פרי תבוא[ו'] השדה ופירות באילן וכמו^יד מיני מגדים להחיות בהן כל חי אדם ובהמה [וחי' ב]חיים הגשמי' להיות למזון וטרף שלהם לכאו"א למיניהם, ובלעדי זה לא הי' לכל הברואים שום קיום וחיות כלל אפי' רגע. ואף כי ירבה הכסף וזהב וכל הון ועושר לא יועילו להחיות נפש כל חי כ"א הארץ שתוציא צמחה להחיות כ"ח, וא"ל^טו הי' צמח האדמה לא הי[' קיום] לעולם. ואמנם זאת הצמיחה בארץ [היא] באה רק מב' סיבות א' מן הזרע שנזרע בה שאם לא היו זורעי' בארץ לא הי' צמיחה [ב]תבואות השדה כלל. והב' מכח הצומח ש[ניתן] בארץ מכח האלקי שיצמיח כל צמח הארץ כצמח השדה וכה"ג, [וגם] בצמח התבואה והפירות הכל בא מכח אלקי ששורה להמשיך כח זה מכח הצומח שב[א] במא[מר] תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע ועץ עושה פרי^טז כו' וכמ"ש וכל שיח השדה כו' וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר ה'^יז כו', ואחר שהארץ מקבלת הכח העליון הזה אז תוציא הארץ צמחה להחיות כל חי כו'. וכך^יח יובן בארץ העליונה בבחי' אור ושפע החיות [ה]אלקי הרוחני שנק' אה"ח למעלה שמקבלת כל שפע אור הזרוע בה

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org