והוא כמשל הזריעה שצומח[ת] בלי שיעור והיינו ע"י זריעה דתו"מ דוקא. וגם זריעה זאת צ"ל ע"י בחי' החסדים העליוני' שיש במצות העליוני' למעלה [ו]כמ"ש אשריכם זורעי על כל מיםנז העליוני' וז"ש זרעו לכם לצדקה שהן המצות שנק' צדקהנח ואז וקצרו כו' וד"ל. וא"כ הרי [מ]ובן מכ"ז עכ"פ שאין עיקר החיוב על האדם רק לעבוד עבודת הארץ העליונה, שהוא [ל]זרוע צדקות דתו"מ ולתקן הזריעה שתקלוט בארץ הוא החרישה דמרפי ארעאנט והסרת הקוצים ואבנים שהוא ענין סו"מ [בתשובה ו]לב נשבר להכניע חומרי[ות] עפר הגוף כו' (כמו לעבדה ולשמרה בג"ע כו'). ואז יתן ה' כח עילאה בכח הצמיחה העליונה שבארץ להצמיח כלס צמיחה שהוא המזון וחיות לנשמות בתולדות אוי"ר אמיתי' הנ"ל לבלתי יפול הנופל לעולם (וכמבו"לסא דהמשכת הכח בכח הצומח להצמיח כו' בא מעצמו' אור האלקי כו'. ונמצא יש כאן ב' סיבות א' מן הזרוע לצ"ע למעלה ולמטה כו' והמשכת כח העליו[ן ב]כח הצומח שבארץ עילאה וארץ תתאה.
וזהוסב בחי'סג אור זרוע [לצדיק] לצ"ע והוא בשביל צדקותסד, כאלו א[מר] אור זרוע לצדיקים לעוה"ב בשביל צדיקים, וזהו כנ"י שלמטה שנק' צדיקים במעשה המצות שיאכלו פרי מעשיהם לעוה"ב [ו]בשביל זה נזרע אור העליון מבחי' צ"ע וקצירתוסה הוא לעוה"ב וכמ"ש וקצרו לפי חסד וכן הוא או' זורע צדקות מצמיח ישועות כו'. והוא מ"ש [ו]לישרי לבסו בעבודה דתו"מ באוי"ר אמיתי' שמחה העליונה שבחי'סז עוה"ב בקבול שכרם [ששם] נשמחה בו ממש (וא"כ נתפרש [לצדיקים] לצ"ע, ואמנם גם פי' הב' אמיתי דכוונת זריעה זו בשביל צ"תסח דהיינו כנז'סט למטה שנק' צ"ת שהוא ענין ובחי' התקשרות דמקבל אל המשפיע בדביקות אמיתי עמ' תלא ּ כידוע). וכתי' הלוך ילך ובכהע נושא משך הזרע שהוא אור הזרוע לצ"ע ואחר שלימות הבירורים שזהו הצמיחה והקצירה בא יבא ברנה נושא אלומותיו כי כלום אדם זורע קבעא אלא להוציא כמה כורין, וז"ש [ו]לישרי לב שמחה [ו]כמ"ש במ"א עמ"ש אז יאמרו בגויםעב הגדיל ה' לעשות עם אלה כו' (וזהו לצדיק בשביל צ"ת שיהיו כנ"י בבחי' צ"ע בשלימות ההתקשרות והדביקות אהוי"ר כו' וד"ל. וזהועג וצדיק יסוד עולםעד כמו [ה]יסוד שעליו נבנה הבנין שהוא עיקר קיומו שלא יפול לעולם כך התו"מ [ו]אוי"ר בצדיקי' בעוה"ז הוא בחי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור