להבין בתוס' ביאור שרשי הדברים
שפו, ב
וזהוקו ונתנו איש כפר נפשו לה'קז, פי' כפר הוא הפדיון שפודה נפשו משחת וכל פודה הענין הוא שנותן חליפין במקוםקח נפשו שהוא הממון ונפשו ישאר לו כו'. וכמ"כ הנה באמת יש מקום ליניקת החיצוני' בקרבנות המזבח מבחי' אחוריי' דאחוריי' דקדושה, שהרי ידוע בזוהר בעשן המערכהקט שהי' מתעכב ברקיעי' דעשי' ונדחהקי ומתעכב לצפון להיכלות דנוג"ה להחיותם וליתן להם טרף ומזון כו' ע"ש, והיינו הבירור של הפסולת דוקא כשיש להם יניקה מן הפסולת כמו העשן כו' שאז הריח ניחוח לה' מן הקרבן עצמו עד רום המעלות מפני שנתברר כו' וגם חטא האדם מתכפר עי"ז כשנותן כופר נפשו לחיצוני' בעשן הקרבן, וכמו שהשלמים היו למזון גם ליניקת החיצוני'קיא מן הפסולת כו'. וזהו הפדיון כמוקיב שאומר זה חליפתיקיג כו' כן אומר זה כפרתי פי' מה שהחיצוני' יונקים מפסולת קרבנות הוא לכופ"ר ו[ל]פדיון לנפשו מרדת שחתקיד אל החיצוני' ונשאר נפשוקטו נקיקטז לעלות לה' לבדו ואין זר איתו כו'. וכן נעשה בכללות כל העולמות שנפרדו החיצוני' מן הפנימיות, דהיינו כנ"ל שהחיצוני' יניקתם ממותרי פסולת המ"נ כמו השליא ודם נדות כו' וכשנותניןקיז להם יניקתם נתפרדו בפ"ע, ואז ארמותא להוי'קיח שהוא עליית פנימית המ"נ בתכלית הבירור מכל סי"ג כו' ותרומ"ה זו נעשה ע"י המ"ד המברר כי בחכמ"ה אתברירו כנ"ל וד"ל. וענין אין טפה יורד מלמעלהקיט כו' היינו במחצית שקל זה שיורד מ"ד כדי לברר והוא טפת יסוד ז"א ששרשו טפת אבא כנ"ל טפייםקכ עולין כנגדן בעליות המל', כי מבואר למעלה דס"ג דא"ק הוא העיקר והארת המצחא דשם מ"ה אינו אלא הארה דהארה כו' וא"כ לאחר שנתברר הב"ן גדול כוחו בכפליים ממ"ה כמ"ש עטר"ת בעלה וד"ל. וענין ורעה אמונהקכא היינו לעשות כח להעלאת מ"נ כנ"ל וכמ "ל אנשים ללמודקכב לקבלקכג בבחי' או"פ ונשים לשמוע שמתפעלים מכללות הענין כו' שהוא בבחי' מקיף לבד כו' [וד"ל].
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור