[העולמות] לאין שיעור. וזהו שנק' עולת שבת בשבתו לאין שיעור כו', וז"ש בזהר דקוב"ה ממש אתענג מענוגי' דישראל בסעודתא דשבת כו' כמו בעוה"ב וד"ל. וזהו אלה הדברים ל"ט מלאכות שהי' במשכן דוקא לברר ולתקן שזהו עכשיו ונאסרותקסז בשבת להיותו בבחי' העלי' אחר הבירור וד"ל. וכל הנ"ל יובן בברכות המצות [מד"ס]תקסח שהן בחי' מקיפים ליתן כח ועוז לברר ולתקן בעבודה זו דמצות כמ"ש לעבד"ה כו', וזהו בא"י א"ק במצותיו לברר ולתקן להיות יחודא עילאה כו' באצי' אותקסט בעוה"ב יהי' ההעלאה בקדש העליון כנ"לתקע.
והנה אחר שנתבארתקעא בענין סמיכות פ' שבת לפ' המשכן כנ"ל, יש עוד להבין בטעם מה שאנו רואים ששינה משה כאן את הסדר מכמו שנצטווה, שהרי מבואר בפ' תרומה תצוה שנצטווה לעשות הכלים תחלה שהן הארון והשולחן ומנורה כו' כמ"ש שם ועשו ארוןתקעב כו' ועשית שולחןתקעג כו' ואח"כ א' לו ואת המשכן תעשהתקעד עשר יריעות כו' ואח"כ [ה]קרשיםתקעה והפרכתתקעו ומזבח החיצוןתקעז כו', ובכאן בפ' ויקהל כשבא משה לצוות על המעשה בפ"מ לבצלאל וחכמים עושי המלאכה א' ויעשו כל חכם לב כו' את המשכן עשר יריעותתקעח כו' ואח"כ ויעש את הקרשיםתקעט [ויעש את הפרוכתתקפ ] ואח"כ ויעש בצלאל את הארוןתקפא ואח"כ השולחן והמנורה ומזבח הזהבתקפב ומזבח העולהתקפג כו' הרי עשה למשכן תחלה ואח"כ לכלים היפוך הסדר שנצטווה (וידוע מאמרז"ל בזהתקפד שאמר בצלאל למשה מנהג העולם שאדם בונה בית תחלה ואח"כ מכניס כלים לתוכו כו' וא"ל משה כך שמעתי מפי ה' בצ"ל א"ל היית וידעתתקפה כו', ואין זה מובן דאיך אמר לו משה כך שמעתי כו'תקפו מאחר שבפירוש שמע הצווי על הכלים תחלה כמבואר בפ' תרומה, וצריך לומר דגם זה שמע מפי ה' שלענין מעשה בפו"מ צריך לעשות המשכן תחלה ואח"כ כלים אעפ"י שהקדים לומר למשה הכלים תחלה (עיין באוה"חתקפז כמשי"ת). והנה יותר מכ"ז יש להפליא ולתמוה מאד על מה שבפ' תרומה ותצוה נאמר למשה מלאכת המשכן תחלה ואח"כ בכלות הצווי על כל מלאכת המשכן נאמר לו מצות שבת (בפ' כי תשא ואתה דבר אל כו' אך את שבתותי תשמרותקפח כו') ורש"י פי'תקפט לומר שמלאכת המשכן אינה דוחה את השבת ע"ש ולכך אמר אך כו' אבל עכ"פ נצטווה משה על השבת אחר מלאכת המשכן, ובכאן שינה הסדר הזה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור