לשמים ובצלאל א' מנהג העולם לעשות אהל כו' כמ"ד שמים קדמו לארץ וכמו נוטה שמים כיריעה בבחי' מקיף לארץ כו' ושניהם אמת הוא כפי ענין הנ"ל כו' וד"ל.
ולהבין כ"ז הנה כל מה שמבואר למעלה בסדר פ' זו במצות שבת תחלה ואח"כ משכן כו' זהו לפי שבשבת הוא ההעלאה דאו"ח שיעלה רצה"ת שבחכ' ומדות דמע"ב מימות החול למעלה בבחי' רצה"ע כו', והוא ע"י ק"ש ותפילה דכל ימות החול במס"נ בא[חד] באה"ר ד[ב]כל לבבך כו' כדי להמשיך ולחבר לרצה"ע מלמעלה למטה שזהו בהמשכות המקיפים דאה"ר העליונה שנקרא אה"ר בתענוגים כו' כנ"ל שזהו המשכות העונג העליון בשבת כמו העדן דעוה"ב כו'. וידוע דבלתי העלא' מ"נ באו"ח מלמטה למעלה כמו בק"ש ותפלה דחול (שעולה בליל שבת בכלות הנפש בעונג האלקי כו') לא יוכל להיות התעוררות המשכות דפנימי' רצה"ע בשבת להמשיך אה"ר העליונה למטה, וגם כאשר נמשך [בחי'] אה"ר בתענוגים מן המשפיע למקבל מפנימיות העונג ורצה"ע אינו בא למקבלים רק בבחי' מקיף מלמעלה בהעלם מרחוק עדיין לא יוכל לבא בגלוי או"סתתקצו בכלי עדיין. וזהו ענין המשכן ביריעות שהן המקיפים דלבושים [ד]מצות העליונ[ו'] שבהם מלובש האה"ר העצמית בהעלם ומקיף עדיין, שהוא שא' בפ' [זו] אלה הדברים כו' ו' ימים תעשה מלאכה בהעלאה וביום הז' כו' שבת שבתון בירידה והמשכה להמשיך המקיפים. וזהו מה שצוה כאן על יריעות המשכן אחר מצות שבת שזהו המשכות המקיפים דאה"ר ורצה"ע שבמצות כו' כנ"ל, ואח"כ צוה על הכלים שזהו מה שנמשך מבחי' ההעלם דמקיפים דיריעות שהן המצות לגלוי בתו' אור להיות המשכה דאורות בכלים ממש, והוא בחי' ח"ע דלוחות שבארון שמאיר באו"פ בכלים כמו במנורה ושולחן בבחי' אור וחיות ומזון כו' לחבר האור האלקי בנש"י בגופים כו' כנ"ל וד"ל.
אך כ"ז הסדר אינו אלא באתעדל"ת מלמטלמ"ע דוקא כנ"ל, אבל בבחי' אתעדל"ע שבאה מאליה מכח עצמות א"ס ממש מלמעלמ"ט עדיין כמו שצוה ה' אל משה בפ' תרומה ועשו לי מקדש כו', שבאתעדל"ע זו שמצד עצמו ממש א"א לומר שיהי' העלאה דאו"ח בתחלה שיעלה ויעורר התעוררות למעלה מאחר שאין עוד מלבדו ממש ואין דבר חוץ מעצמותו שיעלה בהעלאה באו"ח כענין השבת (וכמו כשעלה ברצה"פ להאציל ע"ס ולברוא מאין ליש ג' עולמות בי"ע כו', שלא היה זה ע"י
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור