ובכ"ז יובן שרש ענין השס"ה ל"ת
תסא, א
יחד בבחי' רו"ש שהוא בחי' אהוי"ר שבה בקבלת עומ"ש באה' ורצון וביראה ובפחד. אך בחי' הכלי להחזיק לבחי' רו"ש זה זהו המצוה בעצמה שנק' נר כמ"ש כי נר מצוה כמו הנר הוא כלי לאור המתנענע כו', וכמו שכלי דבור בד"ת נק' כלי לבחי' רו"ש דחכ' שבמוח והיינו לאור דתורה כנ"ל בענין אשר פקד ונק' איתמר כו' ממילא כו' כענין שכינה מדברת כו' והוא שרש הדבור במקור החכ', כך יש בחי' כלי ממש במצוה בפו"מ לבחי' רו"ש דאהוי"ר שבלב. הגם שהוא עבודת הלוים להעלות השכינה ולהורידה ברו"ש ביחו"ע ג"כ שנק' י"ה משכן העדות שזהו הכלי דדבור דד"ת דאיתמר הנ"ל, מ"מ יש בחי' כלי במעשה המצות שנק' נר מצוה לאהוי"ר שבמעשה כמו נר הוי' נשמת אדם ברו"ש דנשמה הנ"ל רק שאינו בבחי' בטול כ"כ כדבור דד"ת כי הוא מלובש במעשה ממש. וז"ש כי קרוב אליך הדברתפא בפיך זו תורה ובלבבך זו תשובה ומע"ט לעשותםתפב בפו"מ (ולפי שנתב"ס בסוף מעשה דוקא ע"כ גדול שרש דנר מצוה מנר הוי' נשמת אדם בדבור דד"ת, וע"כ אמרו הלומד ואינו עושהתפג כו' אע"פ שתלמוד גדול כו'תפד זיל בתר טעמאתפה כו' [וד"ל]. וז"ש ראשית חכ' כו' שכל טוב לעושיהם ולא ללומדיהםתפו אע"פ שעל מוצא פי הוי' שבתורה יחי' האדם לא המדרש עיקרתפז [כו'], וז"ש נר מצוה דוקא אז תורה אור בדבור ברו"ש. וז"ש והי' אם שמועתפח לקבל עליו עול מצות ברו"ש כמ"ש לאה' את ה' ולעבדו דאהוי"ר זו במעשה עצמה שרשה עליון יותר מרו"ש דאהוי"ר
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור