כח הצומח להצמיחו בריבוי בכפלי כפליים כו'. וכן פי'רל הענין בגלות מצרים שהיו משועבדים שם בתכלית העבודה הקשה וימררו את חייהםרלא בשפלות ורוח נשברה ביותר עד שנעשה ביטול [ה]גסות הלב בתכלית ובא לבחי' אין ממש ע"י בחי' לב נשבר ונדכהרלב רק כעפר תיחוח כו', אז הי' ענין הצמיחה וריבוי בתולדתן עד שצמחו ורבו ביותר כצמח השדה בלי שיעור וכמ"ש [ו]כאשר יענו [אותו] כן ירבהרלג כו' ויפרו וירבו ויעצמו במאדרלד כו' עד שהגדילו יותר לזכות לקבלת התו' פב"פ. וזהו רבבה כצמח כו' ואח"כ ותרבי ותגדלי יותר כמ"ש גפן ממצרים תסיערלה כסו הרים צלהרלו שזהו למעלה גם מן האבות שנק' הריםרלז [כידוע] כמ"ש ושמי ה' לא נודעתי להםרלח כמו במ"ת לכנ"י כו' וד"ל. ואח"כ ותבואי בעדי עדיים עדי זה הן הקישוטים שנק' עדירלט [ו]היינו ב' כתרים דנעשה ונשמערמ שנמשך לכאו"א מישראל (מבחי' עטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו זו מ"תרמא כו') ע"י המלאכים עליונים להיות בבחי' עטרה ומקיף על [ה]ראש כאו"א כו', וכשחטאו בעגל נפסק מהם הכתרים ועדיים הללו כמ"ש ויתנצלו בנ"י את עדייםרמב מהר חורב וכידוע.
ולהבין ביאור ענין העטרה וכתר זה הנה זהו בחי' אור הכת"ר עצמו שהוא בחי' רצה"ע שנק' רדכ"ררמג כו' שלמעלה מן החכמה שבמוח כמ"ש כצנה רצון תעטרנורמד כו', ועטרה זו נעשי' מקישוטין הרבה בכמה מדרגות שונות זו מזו ובכללות זהו כמו ב' עטרות שעטרה לו אמו כו' שהן ב' מיני אבנים טובות עמ' 1310 ּ כשהם וישפה שזה בהיר בעצם הווייתורמה וזה בהיר בזיכוךרמו עפרותו עד שמתנוצץ בעין ונק' או"י ואו"חרמז כידוע. והיינו ענין הב' כתרים אחד כנגד נעשה בביטול הרצון לקעומ"ש לעשות רצונו כענין בטל רצונך מפני רצונו כדי שיעשה רצונורמח כו' וכנגד נשמע שהוא קבלת הרצה"ע דאהבה ורצון שמצד אה"ר העצמי' שבכנ"י מלמטה למעלה ע"כ זכו שיותן להם ב' כתרים עליונים, ועטרה שעטרה לו אמו (כמשי"תרמט משל למלך שעשה ג' עטרותרנ ב' נתן לבניו כו') והוא בחי' אור הכת"ר הפנימי דרצה"ע שבו שורה אוא"ס ממש שנק' רדכ"ר שמתגלה בבחי' מקיף בעטרה וכתר ע"ג הראש דכאו"א מישראל והוא מ"ש אנכי הוי' אלקיךרנא אנכי מי שאנכירנב כו' בחי' סדכ"ס דלא ידע לי' בר איהורנג כו'. והיינו בחי' הרצה"פ העצמי ממש שלמעלה גם