שמילא כריסו בתלמודתתקסו כו', ועד"ז נעשה בחי' מזון [כ]זה ממש לבחי' אדם העליון דאצי' מלחם דתושבע"פ כנ"ל בנש"י. וזהו שנקרא רעייתי פרנסתי שמפרנסין לאביהם שבשמים בלחמה דתורה כמ"ש לכו לחמו בלחמי כו' ופי' בלחמי דתושב"כ שנקרא לחמי ממש שהן אותיות עצמי' דקד"ש דח"ע כמ"ש ואתא מרבבות קד"ש, וזהו שמתחבר לחם מן הארץ בלחם מן השמים והיו לאחדים כנ"ל בהלכות שבתושבע"פ שמלמדים הכל מן המקרא כו' שזהו פנים מאיר[ות] שמאיר לפנים מסבירות דמל' בתושבע"פ כידוע.
וזהו ג"כ ענין השולחן שהוא בחי' המל'תתקסז שמקבל מזון דלחה"פ ונק' שולחן שלפני הוי'תתקסח ממש, ולחה"פ בשבתתתקסט זהו כמו לחם מן השמים באור הפנימיות דח"ע שחכמת אדם תאיר פניו כנ"ל, ולכך נקרא לחה"פ שכ[ו]לו פנים כפני הוי' כמו שמלובש באותיות דתושב"כ רק שבא ומתחבר בבירור[י'] דפת דלחם מן הארץ דתושבע"פ דוקא והוא כמו שמפרנסין לאביהם [שבשמים] כו'. וזהו הלחם שנותן על השולחן שלפני ה' בצפון (שהוא מימין לארון כשהשכינה במערב כו') לבחי' מזון וחיות לנש"י ברוחניות לחבר האוב"כ ממש (נשמ' בגוף כמו בק"ש בכל לבבך, וכן בקיום המצות בפ"מ וכה"ג) (והעיקר דמצות לחה"פ הוא בשבת [ב]סעודת דשבת שהוא סעודתא דע"י כו' לאחר הבירור[י'] דחול בעוה"ב שבא אחר הבירור דחכמה דתושבע"פ בעה"ד כו') (וזהו ענין ב' לחמי' דשבתתתקע יח"ע ויח"ת שמתייחדים יחד) (ודוגמא זו בר"ה שא' כי חק לישראלתתקעא כו' שזהו חק דתו' שנקרא חק ומזון כמו לחם חוקיתתקעב כו' וכן ותתן טרף כו' וח"קתתקעג כו' וממנו נמשך גם המזונות הגשמי' לכל השנה משולחן שבצפון שנקרא שולחן המלך כמ"ש בזוהר [ומבואר] במ"א).
והנה ע"ד כ"ז היה ענין שאר הכלים שבמשכן שאינו רק לחבר האורות בכלים דוקא דוקאתתקעד בו' מדות בכלל והשרש הראשון הוא בח"ע דארון ונמשך לימין ושמאל ואמצע שהן מנורה ושולחן ומזבח הזהב. והענין הוא להיות מובן [מ]כל הנ"ל דעיקר הענין הוא במשכן שיבא העלם המקיף דרצה"ע שביריעות (שהוא שרש המצות למעלה) בכלי ממש, כמו להתגלות דאה"ר שברצה"ע הנ"ל שיאיר בגלוי בבחינות רעותא דלבא בק"ש בכל לבבך וכמו כלה שארי ולבבי כנ"ל ועי"ז
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור