בהעלם גדול (וכמו שנעשה שינוי לטוב בדפק מאיזה עונג נפלא מבשורה טובה שתדשן עצםרל כמו שהי' בריב"זרלא ). וראי' לכ"ז מן אש הגיהנם ששובת בשבתרלב [אעפ"י] שהוא [בריאה] טבעי' וסמבטיון יוכיחרלג וכה"ג, לפי שביום השבת יש בו מעין דעוה"ברלד שאין שליטה לחלק הרע והפסולת וחומריות כלל וכלל כידוע וד"ל).
אך הנה עדיין יש להבין האיך הותר האכילה בשבת מאחר שנק' קדש העליון שלמעלה מבחי' הבירורי' לגמרי (וכמו יו"כ שאין בו או"שרלה כמו העוה"ברלו ממש לפי שנק' שבת שבתון וכך שבת הרי נק' שבת שבתון מטעם הנ"ל), והאכילה מצד עצמה נק' בירור כנ"ל (והרי עמ' 1266 ּ א' באתרי' לאו אורחא למיכלרלז כו' רק באתי לגני [א"כרלח ] אכלתי כו' כמ"ש בזהר) ואעפ"י שאו' [בזוהר] דא היא סעודתא דע"ק כו' היא גופא י"ל שהרי באתרי' לאו אורחי' למיכל כנ"ל). ואמנם הנה יש להבין עוד ענין א' שהיא קושיא חזקה יותר בענין השבת והוא מה שהותרו הקרבנות להקריב בשבת כמו בחול, שהרי הל"ט מלאכות נאסרו בשבת מטעם שהן נעשי' בבחי' הבירורי' כמו להפריד האוכל מפסולת שבו [כ]מלאכות דמזון בזריעה וקצירה עד לישה ואפי' כו'. והרי הקרבנות נעשי' ג"כ בבחי' הבירורי' שהוא רק העלא' הטוב מן הרע כמו בשחיטה וזריקה דדם והקטר חלבי' וכה"ג [ו]כידוע. וגם בעצם העלא' דקרבן ע"ג המזבח [ב]אש כו' [ש]זהו שנק' אכילת מזבח ואכילת אדם כמ"ש [את קרבני] לחמי לאשי כו', והאכילה הוא ענין בירור מצד עצמו כנ"ל. ואיך יהי' ענין הבורר בשבת מאחר שנק' קדש העליון שלמעלה מבחי' הבירורים לגמרי כנ"ל, ואם לפי שכבר הוברר בימות החול בל"ט מלאכות וא"צ בשבת לברר כולםרלט, רק להיות בחי' העלאה שאחר הבירור כנ"ל. א"כ אדרבה היא גופא קשיא א"כרמ כבר הוברר בחול למה צריך לברר בשבת מחדש בבחי' האכילה דקרבנות שנעשי' בשבת בדרך בירור ממש שהוא להעלות הטוב מן הרע להיות לריח ניחוח כו'.
אך הנה לכאורה יש תירוץ לכל הנ"ל ממה שמצינו שהי' בענין תיקון ובירור ממש אף למעלה מעה"ד טו"ר כמו בג"ע קודם חטא דאדה"ר שא' ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרהרמא, והגם שלא הי' שום שמץ תערובות רע ופסולת בג"ע כלל א' לעבדה בעבודה ותיקון כמו להשקות מים מנהר שיוצא מעדן להשקות הגןרמב ולזרוק כל אבן ולעשות תיקוני' לשמרה מכל רע כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור