ויקהל משה
שצח, ד
הכל במה שכבר הוכן ועומד שהוא ע"י תוה"ק כנ"ל, ואין זה שממשיך הבן ועבד רק בבחי' יש מיש ולא חידוש גמור מאין ליש ולא מכח עצמו אעפ"י שחכמתו ומדותיו ישרים ומוצלחים כו'. וגם מה שצריך לקבל הכל מאביו כו' כנ"ל, אע"פ שראוי לשכר טוב והוא העוה"ב מצד טוב פעולתו וכשרון מלאכתו במעשה המצות בעוה"ז דבשם מ"ה דחכ' אתברירורלז ע"י תו' וישראל כנ"ל (וזהו [כ]חכ' דשלמה שבנה בהמ"ק [מאשר הי'] מן המוכן מדודרלח אביו, וכה"ג הי' באבות שהכינו במעשיהם לתו"מ ולכך נק' בראשית ס' הישררלט כמ"ש במ"א בפ' לך לךרמ שכל האור הנוסף ע"י המצות אינו רק להביא מן ההעלם לגילוי יותר מכפי [קו] המדה ממאציל לאצי' ואין כל חדש מעיקרו בזה כו'). ואע"פ שמשה נק' ס[ו]פר ומחוקקרמא בגילוי אותיות דתשב"כ, אין זה חדש מעיקרו רק שמביא מן ההעלם לגילוי אור בכלים עד למטה שנק' יש מיש, אע"פ שהחכ' מאין תמצארמב זהו רק מהעלם לגילוי לבד כמו במזל ונוצר, וכן א' הכל תלוי במזלרמג אפי' ס"ת בהיכל כו'. ואעפ"י שנא' במשה כי טוב הוא בטי"ת רבתירמד דעה"ח דתוה"ק כנ"ל והאיר אור דחכ' דתורה עד למטה בדברים גשמיי' דק"נ ונעשה ע"י צ"ג יח"ע למטה כמו למעלה כו' והצל[יח] למטהרמה שנברר בין טו"ר ומזה יהי' השכר בעוה"ב כו'. מ"מ עיקר השלימות האמיתי יהי' במשיח לאחר הבירור דעה"ד טו"ר ע"י תו"מ שא' ישכי"ל עבד"י כו' וגבה מא"ד למעלה מאור דתוה"ק שירד ע"י משה, והוא העדן סתימאהרמו שלמעלה משכר המצות בעוה"ב שא' עין לא ראתהרמז כ"א למחכה לו דוקא וא' למאן דדייק מילי דחכ'רמח שהוא מה שיחודש מאין ליש ממש מלמטה למעלה בבחי' או"ח בתושבע"פרמט דוקא, שזהו כמו האומן בכלי אומנות שעושה עמ' 1188 ּ ומתקן כלי חדש ואבן יקר מלוטש ובגדי רוקם וכה"ג, דהחכ' כזו דוקא תחי' בעליה לפרנס א"ע במיעוט שהוא למעלה מכל הון דח"ע שבתוה"ק שנק' הון ביתו כנ"ל, מטעם שזהו עיקר השלימות דבן שא"צ לאביו ולכל הון ביתו כי יחי' א"ע במה שמחדש בכלי אומנתו.
וזהו שנק' מי שתו"א [ש]פטור מן התפלהרנ כו' וכמ"ש ואהי' אצלו [אמון] אומנארנא דקאי לע"ל אנא זמין לאתגלאהרנב בימות המשיח שיהי' בירור האחרון מהיפוך חשך לאור מכח
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור