פב"פ והוא מה שראו את הנשמעתתמה שהוא קול אלקים חיים מדבר מתוך האשתתמו וכמ"ש רצוננו לראות את מלכנותתמז וכשראו מיד נתקשרה נפשם ולבם בעצמות שזהו בבחינת כח הדעת עצמית מן המקבל למשפיע ע"י ראי' והכרה כדוד ויונתן כו', כמו שמן המשפיע למקבל כמ"ש רק אתכם ידעתי מכל כו' שזהו היה במ"ת שאמר וזרח משעיר כו' ולכך מצות הראי' ברגלתתמח כמ"ש ג"פ בשנה יראהתתמט כו' לפי שבראי' זו את פני הוי' כו' יתקשרו בתמידות כו' וד"ל.
והנה כמו שד"ע הוא כח שלתתנ ההתקשרות בעצם ע"כ הוא המביא ומחבר לעצמות הנפש שיומשך לדבר מה בעצם וכמותתנא מביא ומחבר לרצון העצמי שירצה ויחפוץ בדבר למעלה מן הטעם תמיד וממילא יומשך לגילוי רצון [ורצון] לשכל וטעם כו', כך הוא בבחי' ד"ת שזהו כח ההתקשרות דמקבל למשפיע כנ"ל והוא שנק' רצה"ת שמורכב בשכל ושכל במדות שבלב שנק' רעוד"ל שבחינת דעת זה הוא המטה וממליךתתנב את הרצון שבלב לצאת מכלי שלו וליכלל ולהתחבר למעלה. וכמו שרואים בחוש שמדות שבלב המקבלים מן הרצה"ע שלמעלה מן השכל שהוא עובר דרך השכל שבמוח ללב שכפי שיתפעל ברצון שבשכל כך או כך כמ"כ יתפעל בלב מלמטה למעלה כו', והוא לפי שבחינת ד"ע הנ"ל המטה הרצון בהעלם ובגלוי כך מטה השכל בגלוי עפ"י בחינת ד"ת ומן השכל מטה הדעת לחו"ג שנק' דעת המתפשט במדותתתנג, והוא בחי' כח ההתקשרות שבמדות שבלב שמטה לרצון בלב כו' (וכמו השוחד שיעור עיני חכמיםתתנד לפי שהשוחד חמד בלבו ונעשה בלב כח התקשרות בעצם הנפש להיות הרצון בגלוי גם בשכל להטות לזכות בכל יכולתו כמו שד"ע מטה לעצם הרצון מלמעלה למטה כך בחי' ד"ת שבלבו מטה לרצה"ת שבלב מלמטה למעלה שיעשהתתנה למעלה בעצם הרצון שבנפש ולהתחבר ברצה"ע כו' כמקבל שמתקשר במשפיע כמו שהמשפיע מתקשר במקבל, וב' מיני התקשרות הללו הן בבחינת עצמיות רק זה מלמעלה למטה וזה מלמטלמ"ע כו' וד"ל) (ולפי"ז הגם שד"ת שבשכל ומדות שבלב נק' מקבל מד"תתתנו שברצה"ע ועצמות הנפש כו', מ"מ אין חילוק כלל ביניהם דכח התקשרות העצמיות הנ"ל (כיחידה שבנפש כנ"ל) ישנו גם בד"ת שבלב להיות גם המשכת עצם הרצון לדבר שחומד בלבו כמו מד"ע ממש, וכמו השוחד שחמד בלבו בהתקשרות עצמיו' הנפש ע"כ ממילא מטה לעצם הרצון רק שהוא מלמטה למעלה כו' שתכסוף נפשו לממון וכן בכוסף נפשו לחמוד בלבו אשת חן כמו בשמשון שא' כי היא ישרה בעיניתתנז וכשכם שדבקה נפשו בדינה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור