לא תהי' משכלה
שב, ג
דתו"מ כנ"ל שהוא נק' יום שכולו ארוך, אין זה בכח האדם כללתקיב למלאות ולהשלים לימי[ו] גם בעסקו בתו"מ מטעם הנ"ל בענין חיי עוה"ב שע"ז א' ובשביעית יצא לחפשי חנם בלא מצות דאם צדקת מה תתן לותקיג כו'. וע"כ ע"ז א' את מספר ימיך שע"י תו"מ אלו אמלא דוקא במילוי ושלימות דעצמו' א"ס ב"ה שנק' שלימותא דכולאתקיד (וכמו במשיח שא' חיים נתת לו חיים נצחי' וד"ל). ומעתהתקטו י"ל ענין בחי' הסמיכות הזאת דאת מספר ימיך אמלא למה שקדם לו לא תהי' משכלה ועקרה בארציך כו', דלפי כל הנ"ל אין להם סמיכות [כ"כ ד]גם דבארציך קאי בא"י שהוא נק' אה"ח למעלה וע"י תו"מ הזרועים בה וע"י אור הזרוע לצ"ע [כו' כנ"ל] מ"מ עיקר ענין זה דמספר ימיך אמלא קאי לע"ל בימוהמ"ש ועוה"ב [כנ"ל].
(ך) תקטז אך הנה תחלה י"ל סמיכת פסוק זה דלא תהי' משכלה [כו' לפסוק] שקדם לו והוא מ"ש ועבדתם את ה' אלקיכם ובירך את לחמך ואת מימך והסרותי מחלה מקרבך, ואח"כ סמך לו לא תהי' משכלה [כו'] דמשמע דהא בהא תליא. והענין הוא ע"פ פשוט שכדי שלא תהי' משכלה ועקרה בארצך צריך שיברך ה' תחלה לחמך ומימך ולהסיר כל מחלה כו' ואז ממילא לא תהי' משכלה כו' [כי ידוע דכל סיבת חיי אדםתקיז בבריאות שלימה תלוי במזג הרכבה שבארץ ומים טהורים ונקיים שבסביבה כמו שאמרו המרגלים על א"י דארץ אוכלת יושביהתקיח כו', ויש ארץ מגדלת בני אדם לאורך ימים וזה תלוי ג"כ במים שבנהרות שלא יהי' בהן סיבת התחלואים הרעים שממיתים את בני אדם. וז"ש תחלה ובירך את לחמך שבארץ ומימיך שיהי' נקי מכל פסולת ומכל סיג ורע והסירותי מחלה שלא תבא בקרביך ואז ממילא לא תהי' משכלה] יולדת וקוברת שגם בבחי' הארץתקיט לא תהי' הארץ יושבתתקכ ואוכלת יושביה. והנה הזכיר כאן ג' דברים בכלל בני חיי ומזוני, תחלה הזכיר מזוני שהוא סיבת החי[ות] הטוב והוא כשיברך לחם ומים ויסור כל חולי רעה, ואח"כ בני שלא תהי' משכלה כו' ואח"כ חיי שהוא אריכות הימים כמ"ש את מספר ימיך אמלא ביתר מכפי מדתם כנ"ל. וכמו"כתקכא יובן כ"ז ברוחניות החיות האלקי [ל]נשמות בארץ עילאה וארץ תתאה [כו', כנ"ל דתחלה הזכיר בחי' מזוני דלחם ומים שהוא התו"מ בגשמיות שבאו למטה לברר לעה"ד טו"ר שנק' מזון לחם לנשמה וכמו ותורתך בתוך מעיתקכב וכתיב לכו לחמו בלחמיתקכג, ולחם זה דתורה יוצא מארץ עילאה לארץ תתאה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור