לנו ויש שנדרשי' ממקראות וע"פ המדו' בק"ו וגז"ש כו', ועכ"פ הרי נתחדשו הלכות אלו מן ההעלם לגילוי בחידוש גמור כמו מאין ליש ממש כולד שנצמח ונגדל בט"ח ממ"ן דנוק' כנ"ל, וכן בסדר קדשים בקרבנות הכתובי' בפ'תמו מתבאר כל פרטי הדינין שבהן איך שיבאו למעלהתמז כמו במס' זבחים ומנחות כו', והעיקר מה שנבררו ונתלבנו ההלכות דמשנה וברייתא ע"י הפלפול בתלמוד שזהו מקום הבירור כמו מצרף לכסף שמצרף ומלבן כו', כך בחכמה שבתושבע"פ מתברר ומתלבן כל הלכה שנק' ליבון הלכתא (כמו ליבון וצירוף הולד בבטן שנבדל החיצוני' מן הפנימי' (ואוכל מה שאמו אוכלתתמח כו' שזהו המ"ן דנוק' כו' (אך זהו בקטנות דעיבור כמו שמלמדי' לולד כל התורה כולהתמט כמ"ש מי יתנני כירחי קדםתנ כו', ואח"כ נולד כברי' בפ"ע בגידול ימי היניקה כמ"ש מי יתנך כו' יונק שדי אמותנא וזהו פנימי' התורה שיתגלה במשיח כמ"ש במ"א) (וזהו שא' בכמה דוכתי משה שפיר קאמרתתנב שמבורר [הדבר] הלכה זו כאלו אמרה משה בע"פ כמו תורה ציוה לנו שנמשך מכח הח"ע (ששרשו ממ"עתנג וא' בו וגם דלה דלה לנותנד ממ"ח שבעומק הבאר שהוא תושבע"פ כו') (ובזה יובן מארז"ל [ב]מה שא' שעלה משה למרוםתנה וראה שהקב"ה קושר כתרים (שהן תגיןתנו ) לאותיות א"ל עתיד תלמיד תלמידך לדרוש כו' וחזר לאחוריו וראה ר"ע דורש על כל קוץ כו' והרי נעלם ממשה כל מה שדרש ר"ע בתושבע"פ (דכולהו סתימא' דמתני' אליבא דר"עתנז וכל המשנה מיוסדת מתלמידיו ר"מ ור"י ור"ש כו'), והיינו לפי שבתושבע"פ בחי' מל' מתחדש ומתרבה לאין שיעור יותר מעצם ההשפעה דמ"ד דאותיות דתושב"כ, רק עכ"ז כח הבירור והגידול הזה בא מבחי' ח"ע דמשה ולכך נתקררה דעתו כששמע שאומ' הל"מ כו' (ולפי שבינה יתירה ניתנה באשהתנח יותר מבאיש כו' (וכנ"ל בענין א"ח עט"ב כו') דאו"ח עולה למעלה מאו"י כו' (וזהותנט שא' וכי זותס תורה כו' א"ל שתוק כך עלה במח'תסא לפני, משום דעמל תורה בא מביטול היש לאין במס"נ בגוף דוקא כמ"ש אדם כי ימות באהל תורה שזהו כמו ר"ע וחביריו, וה' ממית ומחיה שחיות זה בתחה"מ שיעלו למעלה מעוה"ב כנ"ל וד"ל).
ונמצא מובן מכ"ז בעיקר ההפרש בין תושב"כ שנק' איש לתושבע"פ שנק' אשה דכח הבירור בעצם וכח המוליד
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור