(שנק' ע"ק והתגלות ע"י במועדי' בשמחה דבינהשעה דוקא מטעם הנ"ל) והשמחה הוא המגלה כל העלם העונג שברצון וחכ'שעד ומדות כמו העונג מבשורה טובה כנ"ל. אך המדרגה הב' הוא שמחה ועונג העצמו' ממש ובכנ"י הי' שמחה זו בעצמות נפשם ממש, והוא מה שיצאו מאפילה לאור גדול משעבוד קשה לגאולהשעו שזה כיוצא משבי' וסכ"נ לגדולה יתירה שלמעלה הוא מענג המורכב באיזה רצון כו', כי הרי הוא בנקוד' העצמיות ממש ולמעלה גורם שמחה עליונה שבעצמו' א"ס ממש שהוא העונג הפשוט שבשעשועי' העצמיי' כמו בהצלת בנו יחידו כו'. וכך הוא ענין התענוג העצמי בהצלת בנ"י שהוציאם מעבדות לחירות ומאפילה לאור גדול כו' שזהו למעלה הרבה מעונג המורכב ברצה"ע וח"ע כו'. וזהו שא' הפך ים כו' שם נשמחה בו לע"ל דוקא דבקי"ס הי' שמחת הנפש עצמה בכנ"י בשירת הים כמו שיהי' לע"ל שנשמחה בו ממש שלמעלה הרבה משמחה שבהוי' דכתר וחכ' כו', וזהו גילוי ההעלם דעונג ושעשועי' העצמיי' שמצד עצמותו ממש שמלובש עכשיו במצות בפו"מ מצד עצם התענוג כו' והוא שמחה ש"מ בכנ"י שלא מצד הכוונה וטעם בסוד הוי' כו' כנ"ל. ואמנם ביצ"מ הי' התענוג העצמי הזה מלובש ומוסתר עדיין בחומר הגופני בשעבוד עניני עוה"ז ולא הי' יכול לבא שמחה זו בהתגלות רק בקי"ס שראו עמ' רכא ּ מקרוב כל בחי' ההעלם דמהו"ע התענוג העליון כמ"ש זה אלי כו', ועכ"ז הרי לא ראו במהו"ע שעשועי' העליונים דעצמו' א"ס רק גילוי כחו במה שעשה לשם הוי' העליון דרצה"ע שבא לגילוי כנ"ל, ואמנם לע"ל בעוה"ב א' שם נשמחה בו ממש בלי לבוש והסתר כלל וכלל דמה שהאמינו בהוי' זה העצמות בקי"ס שיכול לבוא לגילוי בשמחה זו העצמיות (וכן עתה באמונה דמעשה המצות בשמחה של מצוה מצד עצם הרצון והתענוג כו') הוא שבא לגילוי ממש לע"ל, וז"ש נשמחה לעתיד וד"ל (ועכ"ז גם במועדים לשמחה בהוי' דאצי' אנו או' וישמחו בך ממש מקדשי שמךשעז כו' לפי שמגיע לשמחה שבעצמו' ממש מטעם הנ"ל, אבל שמחה ש"מ הוא שמחה העצמו' ממש שיהי' לע"ל כנ"ל).
ומעתה הנה יש להבין מ"ש הפך יםשעח לשון עבר בנהר יעברו ברגל ל' להבאשעט, עבר ועתיד בענין א', ושם נשמחה משמע שם בהעברת הנהר ובאמת שמחה זו דנשמחה בו בעוה"ב הוא כנ"ל, אך הנה א[מר] דכל ימי חייך להביא לימות המשיחשפ כו', דהנה באמת הנה ידוע דהעברה זו בנהר פרת בימות המשיח כשיהי' קיבוץ גליות (כמ"ש בישעי' י"א) אחר שדיבר במשיח ויצא חוטרשפא כו' והי' ביום ההוא יוסיף ה' לקנות את שאר עמו אשר ישאר מאשורשפב כו' ואסף נדחי ישראלשפג כו' והחרים ה' את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר בעים רוחו והכהו לז' נחליםשפד
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור