והנה מבואר למעלה במשל הולד כשנולד כו' שהוא כמו היוצא מבית האסורים שישב שם בלחץ ודחק כמה שנים שיבכה מיד בצאתו מחמת חדוה שנפתחו עיניו ורואה אור העולם כו', ומחמת עוצב דהיינו על העבר שהי' לו עד כה ממה שעבר עליו בהיותו במאסר בעיבור ראשו בין ברכיו כו' ואשר נלחץ בצאתו מרחם אמו כו', והחלב שיונק תשמחנו ותנחמנו כו' כנ"ל. והנמשל מכ"ז יובן ג"כ למעלה ע"ד הנ"ל בנש"י בהיותם בגלות שאין בהם גילוי אלקות כלל במוח ולב וראי' ושמיעה כו' כולד שנלחץ בבטן וראשו בין ברכיו כו' שמקבל רק בבחי' נה"י שבו, וכך הוא בכנ"י בגלות שאין בהם רק בחי' אוי"ר הטבעיי' לענין מעשה לבד כנ"ל (וכמו בשינה שמסתלק השכל והמדות רק נשאר תנועת חיצוניות האברים כו' כמ"ש אני ישינה בגלותאשעא כו'), וכשיהי' הגאולה שנק' לידה שאז יתגלה שם הוי' בנש"י מקרוב בראי' ושמיעה ובמוח ולב בגדלו' המוחי' ומדות כו' אז יבכו מרוב החדוה שראו אור ה' אור העולם, וגם תהי' בכי' זו בעצבות ומרירות על העבר זה זמן רב שהלכו בחושך ולא ראו מאורות מימיהם, ומה זאת הי' להם שנלחצו וישבו במאסר בחשך שנסתמו העינים והאזנים ולבבם לא הבין כל ימי הגלות (או כמו הניעור מן השינה שיפקחו עיניו ושכלו ומדותיו ויתפלא על החלומות שחלם כו', וכמ"ש אז היינו כחולמיםשעב כו', דשינה ועיבור ענין א' הוא בבחי' הגלותשעג כידוע). וזהו הלוך ובכה יהלכו ואת ה' אלקי' יבקשושעד כו' כמו עד"מ התינוק מיד בהולדו שיבכה על הצער שעבר עליו ואשר נלחץ בצאתו כו', וכך בגאולת כנ"י שקדמו תחלה חבלי לידה שנק' חבלי משיחשעה בצרות רבות ורעות בלחץ ודחק (כמו קדרותא דצפראשעו שקודם אור השחר), שיציאתם מן הגלות יהי' כיציאת הולד מתוך דוחק ולחץ גדול כמ"ש כמו הרה תקריב ללדת, שזהו סמוך ללידה ממש, תחיל תזעק בחבלי'שעז כן הרינו חלנו כו', וע"כ א' הלוך ובכה יהלכו ועכ"ז הוי' אלקי' יבקשו לדעת את ה' בבחי' ראי' מקרוב דוקא כי נפתחו עיניהם לראות באור הוי' כולד הנולד כנ"ל וד"ל.
וזהו וארא אל אברהם כו' באל שדי כו', כי הנה מבואר מכל הנ"ל במשל העיבור שבזמן הגלות הרי כללות נש"ישעח שהן כלולים מג' אבות שנק' שרש הראשון שלהם בשרששעט האילן כנ"ל, הרי הם עדיין בבחי' עיבור בקטנות דנה"י לבד כו'. ומבואר למעלה שיש בפי' וארא ב' אופנים א' לשעבר והב' להבא, ומה שא' וארא לעבר היינו מה שכבר נתגלה לאבות והן
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור