אך עדיין י"ל מ"ש אשר דיבר עליו מהו לשון עלי"ו למעלה ממנו שהוא ענין עליי' גדולה לשרש נשמת אברהם למעלה ממקור חוצבו הרבה (וכמ"ש אנכי מג"ן לךתקלד שכרך הרבה מאד ונק' מגן אברהםתקלה ), הענין הוא כידוע בשרש בחי' אברהם שהי' עבודתו באוי"ר בהתכללות שהוא בחי' רו"ש כמ"ש התהלך לפניתקלו כו', ופי' התהלך זהו בחי' רו"ש בדביקות והתלהבות הנפש וחוזר ושב בבחי' המשכו' האור בכלי וזה הי' ענין המסעות שלו בארץ כנען דוקא כמ"ש הלוך ונסוע הנגבהתקלז וא' בזהר שהי' הולך מדרגא לדרגא בעילוי אחר עילוי כו' והכל בבחי' רו"ש*538 דוקא, ואמנם אוי"ר ברו"ש זה הי' בקיום תו"מ ברוחניות בעובדות שלו בא"י דוקא כמ"ש וישמור משמרתי מצותי כו' שזהו בחי' צדקה ומשפט שיצוה את בניו ושמרו כו' שיעשו בגשמיות כנ"ל שע"י ירושה זו דוקא יש קשר וחיבור מרוחניות דיחו"ע במצות מעשיות להיות נתחב"ס כו', ומפני דאוי"ר זו שבבסוף מעשה בתו"מ יגיע למעלה הרבה מאוי"ר בדביקות והתלהבות שהי' לאברהם בעצם שרשתקלח נשמתו מטעם המבואר למעלה שע"י תו"מ עמ' רמח ּ דוקא תעלה הנשמה לידבק במהו"ע ית' שנק' אדון הנפלאות סדכ"ס כו' שלא תגיע לזה ע"י כל דביקות באוי"ר במס"נ כו', לזאת זכה אברהם ע"י קיום המצות ברוחניות באוי"ר להעלות נפשו ביתרון מעלה הרבה משרש נשמתו באור החכ' וחסד דאצי' שמשם שרש מדריגת האוי"ר דנשמתו (וכמו שכר המצות באוי"ר בעוה"ב שהוא גילוי אור העצמו' ממש שאינו בא רק ממצות מעשיות בפו"מ דוקא) וזהו למען הביא ה' על אברהם את אשר דיבר עליו להעלותו למעלה משרשו הראשון וד"ל.
והנה הגם שמצות הצדקה בגשמיות להחיות רוח שפלים שקולה כנגד כל המצותתקלט לפי שכוללת כל המצות שמטעם זה נק' כללות המצות בשם צדקה כמ"ש לעשות צדקה וכן וצדקה תהי' לנו כו', אבל באמת גם בכל מצוה ומצוה בפרט יש בחי' הצדקה שבכללות המצות ונק' ג"כ כל מצוה בפרט בשם צדקה כמו צדקה תרומם גוי, הרי ע"י מצות צדקה בפרט תרומם גוי, וכך [גם] ע"י מצוה א' בפרט וכמ"ש אני בצדק אחזה פניךתקמ כך גם ע"י מצוה א' אחזה פניך, לפי שאין לחלק בין הפרט לכלל בענין המצות במה שנק' [בשם] צדקה כמ"ש בצדקה תכונניתקמא כו', ומטעם זה כמו שהמקיים כל המצות נק' בשם צדיק שהוא העושה הצדקה כמו כי צדיק ה' צדקות אהב
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור