(ה) ויובן דבר זה בביאור יותר ממה שאנו רואים [כן] בכל השפעה מעילה לעלול כמו השפעת שכל שמשפיע הרב לתלמידו שכדי שיוכל להיות התהוות השכל מקבלתקפג התלמיד בכלי הגבלת שכלו המצומצם מהרב ששכלו רב ועצום ממשקפד הרבה, א"א כ"א ע"י ב' בחי' אין שביניהם ש[מ]פרידן ויכול להיות השפע לתלמיד בריחוק מקום כו' כנ"ל, דהנה ודאי שכל וחכ' הרב גם באותו שכל קטן שרוצה להשפיע עמוק ורחב הוא מאד כפי ערך רוחב עצם חכמתו וע"כ כשרוצה להשפיע צריך שיניח כל עצמות שכלו בזה ולא יאיר רק כמו נקודה א' ממנו והי' עמ' 538 ּ צריךקפה להביא אותו בשפע זאת דכלא ממש חשיב [מ]אחר שאינו רק בחי' הארה אחת מעצם אור [ה]שכל כמו שהוא אצלו ממש ברוחב חכמתו שזהו נק' מיש לאין כנ"ל, [ו]אח"כ בחי' הארה זו להיותה בקירוב אצלו שהוא בבחי' ביטול באין ממש נגדו כו'קפו נמשך בריחוק מקום מעט והוא שמנקוד' זאת יומשך בהעלם להיות שפע שכל המושג לתלמיד ששומע ומבין השכל לפי כלי צמצום שכלו ג"כ שזהו נק' מאין ליש ממש כנ"ל. ונמצא שאם לא בחי' צמצום דנקוד' [זו] שנשאר מעצם השכל דמשפיע דכאין ממש הוא לא הי' יכול להיות שפע למקבל לפי ערכו כלל, וגם עוד זאת הוצרך שיהי' נמשך נקודה זו בריחוק מקום (שהוא מה שמשפיע לוקפז עוד אותו אור השכל ולהורידו בענין ולשון אופן המצומצם בערך למטה שלא כמו שהוא בקירוב באותו ענין וערך הבנתו של המשפיע בעצמו (בל"א אראפ גילאזין [או] נידריק אראפ[לייגין] כו') [מ]למעלה רק כ[ד]י הצריך לערך של המקבל שאז אינו בבחי' ביטול באין אדרבה נעשה בחי' מקור משפיע בהעלם לפי אופן השגת המקבל וא"ל לא הי' יכול להיות צמצום השפע לפ"ע המקבל שזהו מאין ליש מוגבל כנ"ל, וב' צמצומי אין זה הממוצע הרי כא' באים [ממש].
ועוד יובן זה גם בתלמיד עצמו כשמקבל השפעת השכל מרבו שיש בו ב' בחי' אין הנ"ל, א' בחי' אין בביטול המציאות [ממש], והוא בשעה שעומד ושומע השכל מהרב שאור השכל ההוא כמו שיוצא מפורש ומבואר מפי הרב הוא עמוק ממנו ונעשה אז שכל התלמיד בבחי' ביטול וכיווץ גדול כאלו אינו במציאות ומהות בפ"ע כלל, מצד עוצם ביטולו בתכלית לגבי השכל של הרב שגדול ועצוםקפח ממנו הרבה מאד נעלה ממנו, ואע"פ שמשיגו בשמיעת אותו השכל ו[ה]סברא שמקבל על בורי', אבל מצד קירובו אל המשפיע נעשה כל השגתו בשכל זה כאין וכלא ממש להיותו בקירוב גמור להמשפיע דאז איננו קולט רק [בחי'] תמצית [ו]עומק המושג שלא יוכל להביא אף לעצמו בהשגה גמורה, וכ"ש שלא יוכל להשפיע לזולתו משום [ד]איידי דטריד למבלע ולקבל [ל]עצמו תמצית ועומק הנעלם שבשכל זה לא פליטקפט לזולתו, שזהו מצד ביטול העלול בעילתו א"א שיהי' במציאת יש ודבר מה כלל וזהו בחי' אין שאינו במציאות כלל, אך בריחוק מקום כאשר נתרחק התלמיד מן הרב ויתחיל לעיין
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור