צדקת פרזונו בישראל
רכט, ב
לדחות העפר המכסה ולשטוף כל הסתימה (כמו וישב יצחק ויחפור את בארות דאברהם שסתמום פלשתים כו' לפי שחפר בעמקות הב[א]ר בעומק הארץ יותר דארעא חלחולי מחלחלאתנא כו', ויש מעיינות סתומים בהעלם עומק הארץ עד שמגיע לתהום ונק' מעיינות תהום רבהתנב שפקעותנג בזמן המבול, שהוא מקור כל המעיינו' ההולכי' בתחלהתנד ע"פ הארץ וזהו שחפר יצחק ויצאותנה מ"ח כו' בבחי' היראה והתשובה שהוא למעלה ממעלת אהבה דאברהם כנ"ל). וכ"ש בנהר שנמשך מן המעיין שכאשר מתקלקל הילוכו מפני מקומות הנסתמים בעפר הנובעתנו, שחופרי' המעיין שלו דוקא בעומק יותר שיומשך משם הנביעה בכח ותוקף גדול ביותר עמ' 668 ּ ואז יתמלא הנהר בגובה ורוחב ומתמלא [על] כל גדותיו עד שיפתח וישטף לכל המקומות הסתומים והמקולקלים שבנהר ולא יחזור להסתם עוד בשום סיבה. וכל שחופרין במעיין בעומק ביותר, יותר יהי' הילוך הנהר בתגבורת חזקה ובריבוי גדול וכמאמר דנהרא מכיפי' מבריךתנז (וכן מן הנהר אל הבריכות שמקבלים ממנו אם נפסקו הבריכות מן הנהר ע"י הסתימה כנ"ל בעניןתנח במעיין, מתמלא ע"י הגדלת הנהר במקורו במעיין כנ"ל). וכך יובן בנמשל למעלה [ב]מ"ש ממעמקים קראתיך הוי' שאומרים בעי"תתנט דוקא שהוא לעורר ההמשכה ממקור העומקים של המעיינות העליונים כמ"ש כי עמך מקו"חתס כו' וכתיב באר מ"ח ונוזלים מן לבנוןתסא כו', וע"י הפגמים הגדולים שפגמו נסתמו אורות [ה]עליונים ואין לזה תיקון כ"א מעומק כל המעיינות ונהרות שלמעלה מן ההשתל' דע"ס דאצי' ובי"ע, שמשם דוקא ממילא יתוקן כל הפג[מי]ם ויתגלהתסב כל חסרון אור שבכל ההשתל' דאבי"ע והוא ע"י שיעורר רוח ממרום העליון ביותר שז"ש ממעמקים דוקא קראתיך כו' כנ"ל וד"ל.
וביאור הענין הזהתסג מבואר למעלה בענין מגלה עמוקות מני חשך, שיש עומק אחר עומק עד עומקא דכולא שהוא בחי' עולם הא"ס עצמו והוא בחי' [ה]עלי' באור העלם העצמי' שקודם הצמצום בקו"ח להאציל ע"ס ולברוא כו', שנק' ע"ס הגנוז[ו]' בעצמות המאציל שהם בכלל בחי' העומקי' דע"ס דאבי"ע. אמנם בד"פתסד הנה יש עומק למעלה מעומק גם [ב]ע"ס דאצי', והיינו בחי' ההעלם דאור הכתר שנק' אין לגבי גילוי
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור